ה' על עזבם את תורתי המאור שבה כו' ופי' במדר"א דענין מאסה ש"ת זהו כענין מארז"ל בנדרים פי"א דפ"א א' מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ד"ז נשאל לחכמים ולנביאים ולא פי' עד שפי' הקב"ה בעצמו דכתיב ויאמר ה' על עזבם את תורתי, אריא"ר שאין מברכין בתורה תחלה, ופי' הר"ן בשם החסיד הר"י ז"ל שאין הפי' שלא עסקו בתורה דא"כ מפני מה לא הבינו ד"ז החכמים והנביאים אלא מפני כי עסקו בתורה אלא שלא הי' תורתן חשובה אצלם לברך עלי', ולכן לא הכירו החכמים בזה אלא הקב"ה דקמי' הכל גלוי לכן פי' בעצמו שנא' ויאמר ה' על עזבם את תורתי, והענין נת' בכמה דרושי' שענין ברכו בתורה היינו ע"י התפלה כו' כמ"ש מזה בד"ה עולת תמיד ובד"ה ושננתם דתרטו"ב, שע"י התפלה למסור נפשו באחד עי"ז ממשיכים המשכת אוא"ס בתורה כו', והיינו שהגילוי הוא בתורה, וז"ע המאור שבה ע"ד משנ"ת בביאור ע"פ מארז"ל אלי' הוי שכיח במתיבתא דרבי, שיש כמה בחי' בתורה, והיינו שיש בחי' אור תורה וטל תורה, וז"ע המאור שבה, ובחי' טל תורה הו"ע בחי' מתנה שיש בתורה, אך אין נותנים מתנה כ"א למי שראוי דוקא והיינו שאם לא הי' משתכר אצלו לא הי' נותן לו, וכמא' א"ל דעביד נייחא לי' לא הוי נותן לו, והיינו שתחלה צ"ל באתעדל"ת אתעדל"ע ונת' שם שבחי' אור תורה יכול להגיע בבחי' אתעדל"ת, והיינו ע"י התפלה שז"ע ברכו בתורה פי' שנמשך המשכת אוא"ס בתורה, כי ע"י בחי' הרצוא בפ' ראשונה דק"ש לבעל הרצון שז"ע הקדמת שמע עי"ז נמשך המשכת אוא"ס מבחי' בעל הרצון בתורה, וזהו מ"ש בפ' ראשונה והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך וארז"ל בד"ת הכתוב מדבר והיינו כי אם רץ לבך לבחי' אוא"ס בעהר"צ אי' תמצאנו פי' אי' יכול להתגלות בחי' אוא"ס העצמי לזה נא' והיו הדברים האלה בד"ת הכתוב מדבר שבתורה היא בחי' גילוי אוא"ס ב"ה העצמי כי אורייתא מחכ' נפקת וחכ' הוא בחי' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, וזהו אשר אנכי מצוך הוא בחי' אנכי מי שאנכי אוא"ס עצומ"ה, בחי' בעל הרצון, וז"ע המאור שבה בחי' אור תורה וטל תורה, אבל כשחטאו ולא ברכו בתורה פי' שלא יגעו א"ע בעבודה שבלב זו תפלה עי"ז אבדה הארץ.
וביאור הענין יובן בהקדם מארז"ל בפ' הניזקין בענין טיטוס שגידר את הפרוכת ויצא דם כו', לכאורה יפלא מה שייך ענין הדם לכאן, אך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור