מאי דמשער בלבי', וכמ"ש בזוה"ק אע"ג דאיהו סתים ונעלם אתיידע ואתדבק בכל חד וחד לפום שיעורא דילי' ולפום מאי דמשער בלבי' כו', והב' שערים הוא לשון שיעור וגבול והיינו ע"י מדות עליונות כי מדה היא ג"כ לשון שיעור וגבול. והענין הוא כי כדי שיתהווה מאוא"ס שהוא בלתי בע"ג ותכלית עולמות בע"ג, כי כל העולמות הם בבחי' גבול כמו מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה כו', וכן בין כל רקיע, ועובי כל רקיע כו' ואפי' עולמות העליונים הם ג"כ בבחי' גבול שהם בבחי' השגה והשגה היא בחי' גבול, וא"כ איך אפשר להיות מאוא"ס שהוא בלתי בע"ג כו', אלא הוא ע"י מדות עליונות עי"ז נתהווה עולמות בע"ג, וזהו מ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, וכתיב ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ולכאו' צ"ל למה הי' צריך דוקא שיהי' נבה"ע בששת ימים הלא הי' יכול לברוא ברגע אחד ובמאמר אחד ממש, וכמארז"ל והלא במאמר א' יכול להבראות, אלא לפי שששת ימים הוא בחי' ששה מדות ע"כ הי' צריך דוקא להיות התהוות עולמות בששת ימים כל יום התגלות מדה עליונה יום ראשון חסד כו', וזהו מ"ש נודע בשערים בעלה כו' דהיינו שע"י השערים שהוא בחי' מדות דאצי' כו' עי"ז יכול להשיג אוא"ס וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, אלה הוא בחי' ששה מדות ופ"ו הוא בגימ' אלה, והיינו ע"י התבוננות כשמתבונן בבחי' השתלשלות העולמות שנתהוה מבחי' מדות עליונות עי"ז משיג המציאות של עצמות אוא"ס ממש. וזהו ענין ב' הפירושים של נודע בשערים כו' דהיינו כחו"ח לפום שיעורא דילי' וע"י מה הוא ע"י שערים דהיינו ע"י בחי' מדות עליונות דהיינו ע"י התבוננות של בחי' השתלשלות העולמות שנתהוה מבחי' מדות עליונות עי"ז נודע בעלה דא קוב"ה דהיינו עצמות אוא"ס היינו רק בבחי' השגת המציאות לבד, אבל לא בבחי' השגת המהות כי לית מח' תב"כ.
והנה להבין כ"ז צ"ל הפי' הא' של נודע בשערים בעלה דהיינו כחו"ח לפושע"ד מה דמשער בלבי', והענין הוא דהנה שערים הם בחי' שע"ב, והוא בחי' ז' מדות וכל א' כלולה מז' הוא מ"ט ושער הנו"ן הכוללם יחד, והנה צ"ל זה הלא מדות הוא בלב וא"כ איך שייך התחברות למדות שבלב עם בינה שהיא במוח, אך הענין הוא דהנה איתא בילקוט שיש פלוגתא בין ר"א ור"י היכן החכ' שרוי' ח"א במוח וח"א בלב, והנה כתיב וחכם בבינה ונמצא כי פלוגתתם הוא שח"א דבינה היא במוח וח"א דבינה היא בלב וזהו לפי משנ"ת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור