כללית כמו הקדמת נעשה לנשמע זה לא המשיכו כלל ע"י עסקם במצוה אחרת שהרי במצוה אחרת אינו נמצא כלל הכח ע"ז שזהו רק בק"ש להיותה מצוה כללית כמו מצות תשובה, ולכן כמו שע"י התשובה נמשך סליחת עוונות על כל המצות כמו"כ בק"ש נא' וזאת המצוה אשר ציוה ה' לעשות בארץ שמשמע שיחשוב כל המצות ואח"כ לא חשיב רק ק"ש לבד, והיינו לפי שק"ש היא מצוה כלליות כו', ובזה יובן מה שהכיר הינוקא בריחא של הלבושי' שלהם שלא קראו ק"ש בעונתה, כי חסר בחי' ההקדמה כללית, והגם כי קראו אח"כ ק"ש וקיבלו עומ"ש, מ"מ הרי זהו לאחר שכבר נתחייבו במצות פרטיות, ונמצא כי זהו אינו כמו הקדמת נעשה לנשמע, כ"א זהו כמו נשמע קודם לנעשה, שאז אין מעלה כ"כ בנעשה, שהרי הנשמע הוא בכדי לעשות כו', ולכן הכיר הינוקא כו'.
אך לפ"ז צ"ל מאחר שהכיר הינוקא שלא קראו ק"ש ע"כ שלא המשיכו ע"י מצוה האחרת שעשו מה שהי' נמשך ע"י קריאתם ק"ש בעונתה וכנ"ל שכל מעלת הקדמת נעשה לנשמע, זהו לפי שהקדימו נעשה לנשמע הגם שלא ידעו מה שיצוו אותם אח"כ, וכמו"כ ענין הקבעומ"ש זהו דוקא קודם עשיית המצוה שאז הקבלה היא כלליות כמו הקדמת נעשה לנשמע, וא"כ איך הניחו מצות ק"ש עבור מה שעסקו במצות חתן וכלה שהרי עי"ז אינו נמשך מה שהי' נמשך ע"י קריאתם ק"ש בזמנה כו', ואיך מצוה זו פוטרת מצות ק"ש, דלפ"ז הגם שמצוה פוטרת מצוה אחרת ולכן העוסק במצוה פטור מן המצוה בזמן שא"א לעשות ע"י אחרים, אך הנה כ"ז הוא סתם מצוה אבל ק"ש ה"ה היא מצוה כללית וענין הקבעומ"ש מאחר שצ"ל קודם עשיית המצוה ה"ז כמו הקדמת נעשה לנשמע כנ"ל ה"ז מצוה עוברת שא"א אח"כ לעשות אותה, ונמצא כי מצות ק"ש מצד בחי' קבעומ"ש שבה מהראוי הי' שעשיית מצוה אחרת לא יפטור אותה. אך הענין הוא דלזה אמרו שהעוסק במצוה פטור מן המצוה, והיינו שעי"ז פטרו ממצות ק"ש היינו מן המצוה של ק"ש בעצם, אבל מענין הקדמת שמע לוהא"ש שזהו כדי שיקבל עליו עומ"ש תחלה מזה לא נפטרו כלל באמת, רק עכ"ז הקילו בזה שהרי זהו אינו חיוב כלל שהרי לא נצטוינו ע"ז כלל כ"א זהו כמו שהקדימו ישראל נעשה לנשמע שכל העיקר הי' מפני שהקדימו בעצמם בבחי' מס"נ לעשות כל מה שיצוו אלי' ולא נצטוו ע"ז כלל, ואם הי' ציווי ע"ז הי' זה כמו כל מצוה ורק עיקר המעלה במה שעשו כן מעצמם כו', ונמצא כי לא חל עליהם חיוב זה כלל, רק על חיוב מצות ק"ש ע"ז תירצו שעסקו במצוה ולכן היו פטורים מן המצוה היינו מצות ק"ש בעצם, וענין הקדמת שמע שזה"ע קבעומ"ש זה אינו חיוב כלל וע"ז לא הי' נצרך להם לתרץ עצמם כלל כו', והוכרחו להניח זה מ"מ מאחר שזה אינו ציווי והמצוה שעסקו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור