משה שממשיך הדעת גם בנשמות דזרע בהמה כו') וכתיב שאו שערים ראשיכם ויבא מלך הכבוד, כבוד הוא ל"ב נ"ח ששם שורה עצמות אוא"ס וזהו מלך הכבוד אין כבוד אלא תורה, דהנה בתורה כתיב והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום דהיינו עצמות אוא"ס ממש. וזהו ואהבת שיש בו שני פי' א' ואהבת לשון ציווי והב' לשון הבטחה שבודאי יבוא לבחי' אהבה, ושניהם אמת דהיינו מתחלה צריך לעשות את האהבה ע"י בחי' התבוננות כו', ואח"כ ואהבת לשון הבטחה שיהי' נמשך ממילא אהבה שזהו בחי' ויבוא מלך הכבוד כו'. וזהו מ"ש עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו, דהנה אית רצון ואית רצון, אית רצון למטה מן השכל שהרצון נמשך מהשכל וההתבוננות ואית רצון למעלה מהשכל וההתבוננות, וזהו עשה רצונו כרצונך, דהיינו שמתחלה צ"ל הרצון שלמטה מן השכל ואח"כ כדי שיעשה רצונך כרצונו דהיינו הרצון שלמעלה מן השכל שהוא בחי' ויבא מלך הכבוד. וזהו כי בועליך עושיך דהיינו שע"י בועליך המשכת אוא"ס עי"ז עושיך בבחי' רצון שלמעלה מהשכל והתבוננות, וזהו וארשתיך לי במשפט שמתחלה בבחי' אירוסין ואח"כ וידעת את הוי' בבחי' דעת והכרה כאלו רואה כו'. והנה כ"ז נמשך ע"י שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, דהיינו שכל שערי בינה יהי' רק לאלקות ולא יהי' בהיפוך ח"ו במילי דעלמא בהבלי עוה"ז.
ולהבין ענין המשפט, הנה המשפט הוא על הרע וכמ"ש ובערת הרע מקרבך, ופי' באוה"ח הרע נק' יצה"ר כנ"ל, וזהו ובערת הרע מקרבך דהיינו הרע שבקרביך, והנה צ"ל א"כ למה ברא את הרע וכתיב בורא רע כו'. אך הענין הוא דהנה איתא שיצה"ר נק' מלך זקן וכסיל ויצה"ט נק' ילד מסכן חכם, ואיתא בספרים הטעם שיצה"ר נק' מלך זקן כו' לפי שיצה"ר מיד כשנולד נכנס בו וכמ"ש לפתח חטאת רובץ כו' אבל יצ"ט אינו נכנס אלא לאחר י"ג שנה ויום א' ולכך נק' ילד כו' וכמשנת"ל בשם הבחיי, וצ"ל זה מפני מה הוא כך. והענין דהנה קליפה קדמה לפרי וכמו שאנו רואים בצומח שמתחלה נגדל השחת והתבן ואח"כ במשך זמן נגדל התבואה, ואח"כ כשנגדל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור