ולאחותו הבתולה כו'
קצ
בחי' העלאה לעצמות אוא"ס, וזהו הקרובה אליו וכמ"ש וירם קרן לעמו כו' לבנ"י עם קרובו כו', דהנה תחלה כתיב ויעמידם לעד לעולם הודו על ארץ ושמים שהוא בחי' הוד וזיו והארה בעלמא, אבל וירם קרן לעמו כו' לבנ"י עם קרובו שממשיכים עצמות אוא"ס, והיינו ע"י תומ"צ כו', כי בתומ"צ כתיב והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום ששרש התורה והמצות הוא מבחי' אנכי מי שאנכי שהוא עצמות אוא"ס ממש, וזהו בחי' הקרובה אליו בחי' כלה כנ"ל שמחמת המשכה חדשה נק' כנס"י בשם כלה כמו שע"י הכלה נעשה הולדה כו', וזהו שנק' מ"ת ביום חתונתו שנק' הקב"ה בחי' חתן וכנס"י כלה, אך הנה מתחלה צריך שיהי' בת[ו]לה דוקא אשר לא היתה לאיש וכמ"ש בתולה ואיש לא ידעה, דהנה כמו שיש איש בקדושה דהיינו אש יו"ד בחי' רשפי אש לאלקות כמו"כ בלעו"ז יש ג"כ בחי' איש כמ"ש איש יודע ציד איש שדה דהיינו בחי' אש זרה לילך אחר תאוות גשמי', אך אשר לא היתה לאיש היינו כמ"ש גן נעול אחותי כלה שנועל' פתחה שלא לילך אחר תאוות גשמי' וכמ"ש ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי דהיינו שיהיו שמורים משס"ה ל"ת דוקא ואז יכול להיות הקרובה אליו בחי' כלה.
ג) ועתה י"ל מ"ש לה יטמא לה בגינה, דהנה כתיב כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות, והנה ביצ"מ כתיב ועברתי באמ"צ, וכתיב ועבר הוי' לנגוף את מצרים וארז"ל אני ולא מלאך, לפי שהמלאך אינו יכול להשפיל א"ע במקום גלולים, ולכן במשה כתיב כצאתי את העיר אפרוש את כפי שלא הי' יכול להתפלל עליהם בתוך העיר לפי שהי' מקום גלולים וטנופת וכנ"ל, כך לע"ל כתיב מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה כו', וכתיב אח"כ ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי, לפי כשצריך לברר את הניצוצים מאדום הוצרך הקב"ה להשפיל א"ע, וזהו וכל מלבושי אגאלתי שצריך ללכלך את הבגדים בדם לפי שכל מברר צריך להתלבש בלבוש המתברר, וכמו למשל במלחמה כשהורגים זא"ז מלכלכים את הבגדים בדם ההרוגים.
אך לכאו' אין זה מובן איך שייך זה למעלה, הענין הוא דהנה כתיב כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה, לבושו הוא בחי' מעשה המצות שהם נעשים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ט
- מזהה
- rh-65e6tkgh
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.