בשם ממכ"ע שאוא"ס מתלבש בכל עולם ועולם לפי ערכו כו', והיינו שכמו הנשמה שמחי' את הגוף הנה היא מחי' כל אבר לפי ערכו, כמו"כ מה שאוא"ס מחי' את העולמות הנה הוא מחי' כל עולם לפי ערכו שכמו שאין ערוך חיות הרגל לגבי חיות הראש כמו"כ אין ערוך חיות העשי' לגבי האצי', ובד"פ בכל עולם עצמו יש ראש ורגל כו' וכמ"ש מזה במ"א, וזהו המחדש בטובו בכ"י תמיד מע"ב שהוא בחי' התחדשות החיות מבחי' ממכ"ע.
אך אוא"ס הסוכ"ע הוא למעלה מבחי' התחלקות המדרגות מעלה ומטה, ואצי' ועשי' שוין ממש לפניו וכמ"ש והקדוש בשמים ובארץ, שהוא קדוש ומובדל מבחי' שמים כמו מבחי' ארץ, ואין שם התחלקות מעלה ומטה כלל, ולכן ארז"ל כל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו שנא' ומתחת זרועות עולם, והיינו כי כשמשפיל א"ע עד קצה התחתון אז הקב"ה שהוא אוא"ס הסוכ"ע מגביהו לפי שבבחי' סוכ"ע מעלה ומטה שוין ולכן כשמשפיל א"ע עד קצה התחתון ה"ה סמוך וקרוב לבחי' אוא"ס הסוכ"ע, ומחמת עוצם הביטול שלו הרי הוא כלי לבחי' אוא"ס הסוכ"ע כמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח כו'.
והנה ע"י המצות ממשיכים גילוי אוא"ס מבחי' סוכ"ע, ולכן מברכין על עשיית המצות אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות ממשיכי' מבחי' קדש העליון. וזהו מ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך בחי' אנכי מי שאנכי, ולכן בכל יום יהיו בעיניך כחדשי' שהוא בחי' המשכה חדשה לגמרי לפי שע"י נמשך המשכה מבחי' סוכ"ע ואינו כמו המחדש בטובו בכ"י כו' שאף שהוא המשכה חדשה מ"מ אינו דבר חדש לגמרי רק שהוא לחדש הישנות בלבד, וכמו שאנו רואים שבכל יום החמה זורחת ובערב היא שוקעת, ואח"כ היא חוזרת וזורחת שהוא בחי' חידוש אך החידוש הוא על אופן אחד כו' כמו שהי' אתמול כמו"כ הוא עתה ואין זה חידוש גמור, או כמו למשל המאכל שהוא מחי' את האדם ואם לא המאכל הי' מתחלש כחות הנפש, וע"י המאכל נתחדש ונתחזק, מ"מ הוא רק לחדש את הישנות, והיינו לפי שהוא רק המשכה מבחי' ממכ"ע, אך ע"י המצות ממשיכים המשכה חדשה לגמרי וכמו שאנו מבקשים אור חדש על ציון תאיר כו' שהוא המשכה חדשה לגמרי לפי שהוא המשכה מבחי' סוכ"ע. והנה זהו היום דוקא בחי' היום לעשותם, שבעוה"ז דוקא יש בחי' כח הזה להמשיך המשכה חדשה כי עוה"ב הוא בחי' ממכ"ע בחי' עולם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור