וגרמוהי חד, והנה ע"כ צ"ל שאף שאיהו וגרמוהי ג"כ חד אעפ"כ אינו דומה לבחי' איהו וחיוהי חד דא"כ הי' צריך לומר איהו וחיוהי וגרמוהי חד וכיון שהוא מחלק ואומר איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד ע"כ צ"ל שאינו דומה בחי' איהו וחיוהי לבחי' איהו וגרמוהי חד כו'. והנה חיוהי הוא בחי' חכ' וכמ"ש והחכ' תחי' וגם בינה נק' חיוהי לפי שחו"ב הם תרדל"מ וכיון שחכ' נק' חיוהי ממילא גם בינה נק' חיוהי וכמ"ש כי עמך מקור חיים שקאי על בחי' בינה כו'. והנה בחי' לחם זה דהיינו מה שע"י אתעדל"ת שע"י הקרבנות או תפלה גורם המשכת אלקות זהו דוקא בבחי' איהו וגרמוהי לפי שגרמוהי הוא בחי' כלים בחי' גוף, וכדי שיהי' התחברות אוא"ס בבחי' מדות שהוא בחי' גרמוהי זהו ע"י הלחם דוקא, וכמו למשל למטה בנפש האדם. משא"כ בבחי' איהו וחיוהי חד אינו צריך כלל לבחי' לחם, לפי שבחכ' מתאחד שם אוא"ס ממש, וכמו למשל למטה כדי שיתאחדו כחות הנפש עצמן עם הנפש אינו צריך כלל לבחי' לחם, רק כדי שיתחבר הנפש עם הגוף שהגוף אינו בערך כלל אל הנפש שזה רוחני וזה גשמי צריך לבחי' לחם משא"כ כחות הנפש עם הנפש שאינו צריך לבחי' לחם, כך בחי' איהו וחיוהי חד שם אינו צריך לבחי' לחם, ואף שנאמר כולם בחכ' עשית שגם החכ' אינו בערך כלל אל אוא"ס, מ"מ כלי החכ' הוא באופן אחר ממש, עד שאינו שייך לומר כלל על בחי' חכ' בחי' גרמוהי רק שנק' בחי' חיוהי שהוא בחי' חיות, וע"כ [לא] נעשה בחי' איהו וחיוהי חד ע"י לחם העלאת מ"ן מלמטה למעלה, כי זיווג דאו"א הוא יחוד תמידי תרדל"מ לעלמין כו' (ומה שנא' ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים שקאי על בחי' חכ', זהו בחי' חכ' שבמדות מוחין דז"א, משא"כ בבחי' חכ' עצמה אינו שייך כלל שם בחי' לחם, ישראל מפרנסין). וזהו באתרי' לאו אורחי' למיכל דהיינו בבחי' איהו וחיוהי חד אינו שייך כלל לומר בחי' לחם. ודרך כלל ההפרש בין איהו וחיוהי לאיהו וגרמוהי חד זהו ההפרש ביו יחוד י"ה ליחוד ו"ה שבחי' י"ה שם אינו שייך בחי' לחם, ובבחי' ו"ה שם שייך בחי' לחם כו'. וזהו שהקרבנות הי' רק על המזבח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור