הברכות אשר מטבע קצר שהוא עלמא דאתכסי' פותח בברוך ואינו חותם לפי ששם אין שטן ואין פגע רע ע"כ א"צ לחותם, כי ענין החותם הוא כמו המכתב שחותמין אותו בכדי שלא ישלטו ידי זרים בו, ועד"ז יובן הנמשל למעלה שמאחר ששם אין שטן ואין פגע רע א"צ לחתום כי לא יומשך משם שום יניקה כו', משא"כ במטבע ארוך עלמא דאתגלי' צריך חותם בכדי שלא יקבלו יניקה מעיקר השפע כ"א מהמותרות כו'. והנה בד"כ עולם האצי' הוא בחי' עלמא דאתכסי', ושורש ומקור בי"ע הוא בחי' עלמא דאתגלי', ומכש"כ בי"ע עולם הפירוד, ולע"ל שיתעלו בי"ע ג"כ להיות כמו אצי' ע"כ פרזות תשב ירושלים בחי' מל' עיר אלקינו שורש ומקור דבי"ע וא"צ חותם שה"ע החומה, רק ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב היינו ע"ד הפרסות שבאצי' שבין כתר לחו"ב ובין אימא לז"א, כי ז"א נק' בריאה כנודע מענין מי ברא אלה, מי הוא בחי' בינה, ברא אלה ו"ק דז"א, כי ו' פעמים ו' עולה ל"ו מספר אלה, אבל הפרסות הנ"ל אינם מסתירים כלל (ועמ"ש במ"א מענין י"ג פרוכת היו במקדש, ומהם בת"א בד"ה והבדילה הפרוכת, ובד"ה בריתי היתה אתו החיים והשלום בספר חורף תרט"ז) להיות הבריאה יש ונפרד, אלא ע"ד שהחכ' דאצי' נק' בריאה יש מאין כמ"ש והחכ' מאין תמצא, כמ"ש מזה בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמורו, בפי' בורא קדושים ישתבח שמך כו'.
וזהו ג"כ ענין צדקת פרזונו בישראל שלא יצטרכו לחומת וחותם כו', כי החומה עושים להגן מן השונא, ולע"ל כשלא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי אז יהי' ומלאה גם הארץ דעה בבחי' את ה' בטל וטפל לש' הוי' שם העצם דוקא, וזהו כמים לים מכסים שיהי' הגילוי בעלמא דאתגלי' כמו בעלמא דאתכסי' בחי' בינה, דרור עלמא דחירו, א"צ לחומה כלל להגן כו' וכמו מטבע קצר שאינה חותם בברוך כו', וז"ע מה שלע"ל יהי' מנוחה לחיי העולמי' ע"ד בא שבת בא מנוחה, וכמשנ"ת ע"פ מאה"ז ר"פ ויצא ע"פ קומה ה' למנוחתיך שענין המנוחה אשר מחמת המשכת גילוי אוא"ס בתוס' וריבוי אור ממילא מתבטלים החיצונים וכביטול הנר בפני האבוקה, וז"ע וישבתם לבטח כו' והיינו ע"י ונתתי שלום בארץ, שענין השלום זהו תוס' וריבוי אור מסוכ"ע בממכ"ע שלום בפמשמ"ע ומזה ממילא נמשך השלום בפמשמ"ט שיהיו בטלים לגבי הקדושה כו', ושורש המשכה זו היא מהכתר שמשם ההשקט והמנוחה וכמו שבת שנק' יום מנוחה שבו התגלות ע"ק הנק' מו"ס דשקיט ושכיך כו', ועז"נ (בישעי' ל"ג ך') ירושלים נוה שאנן, וע' בזח"ג נשא דקל"ז, ועיקר המנוחה יהי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור