ויגש אליו יהודה
שצז
וזהו מ"ש רז"ל במד"ר בראשית פי"ב הוא עשך ויכוננך הוא וב"ד נמנו על כל אבר ואבר, וי"ל הוא דא עתיקא, וב"ד חב"ד, ב"ד הגדול בבינה כמ"ש ברע"מ ס"פ משפטים, וכמ"ש באו"ת פ' בראשית סד"ה כל האומר ויכולו, שבינה ציירא ציורין. והנה המכוון מזה הביטול הוא כדי שיזכו לעוה"ב שכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וכדי שיזכו לעוה"ב זה תלוי בעבודתינו כל ימינו היום לעשותם, לעשות ביטול היש לאין ועי"ז יזכו לעוה"ב שהוא גילוי בחי' חכ' כח מ"ה כי חו"ב תרדל"מ, כי שכר מצוה מצוה.
ג) והנה עוה"ב הוא בחי' עולם התחי' שיעמדו נשמות בגופים דוקא ויהי' הגוף ניזון ג"כ מאלקות וכמשארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' שא"א לומר שקאי על ג"ע דא"כ מאי רבותא שהרי ג"ע הוא נשמות בלא גופים ואין שייך בהם אכילה כלל, א"ו שקאי על עולם התחי' שיהיו נשמות בגופים ואעפ"כ לא יהי' בהם אכילה ושתי' אלא יהיו ניזונים מזיו השכינה וגם הגוף יקבל חיות כמו הנשמה, וזהו ענין מה שלע"ל יהי' טעם עצו ופריו שוה שעתה הארץ שינתה מהציווי עץ פרי עושה פרי אבל לע"ל יהי' טעם עצו ופריו שוה ובאדם הוא שהגוף יקבל חיות רוחני מזיו השכינה כמו הנשמה ממש. אך לכאו' אינו מובן מהו יתרון המעלה במה שלע"ל בעולם התחי' יתלבשו הנשמות בגופים דוקא, והנשמות הגבוהות שהם יותר משלשה אלפים שנה בג"ע כמו נשמות האבות ומשה שהם משיגים השגות עד אין קץ וכמ"ש וקדושים בכ"י יהללוך סלה בלי הפסק כלל, וכתיב ילכו מחיל אל חיל וארז"ל ע"ז צדיקים אין להם מנוחה שעולי' תמיד ממדריגה למדריגה, ומהו היתרון במה שירדו להתלבש בגוף דוקא, שלכאורה היא ירידה גדולה ועצומה. אך הענין הוא דירידה צורך עלי' היא.
ולהבין מהו העלי' יותר גדולה מג"ע, והנה להבין זה י"ל ההפרש שבין משכן לבהמ"ק שהמשכן הי' מארזים כמ"ש עצי שטים עומדים והמכסה הי' מיריעות עזים ועורות אלים מאדמים ועורות תחשים כו' ובהמ"ק הי' מאבנים ועפר דוקא, שאסור לעשות בו עץ בולט כו' ואכסדראות של עץ כמ"ש הרמב"ם פ"א מה' בית הבחירה כו', וע' בס' החינוך מצוה תצ"ב, רק שהיו כלונסאות של ארזים בתקרת האולם, וצ"ל מפני מה במשכן היו הארזים עיקר בבנין והעפר הי' רק בקרקע המשכן למטה, ובמקדש נהפוך הוא שהיו האבנים והעפר עיקר שאפי' הגג הי' מהן ולא היו עצים רק כלונסאות של ארז הנ"ל שהיו טפלים לעיקר הבנין, ובהבין דבר זה יובן ג"כ ההפרש שבין יוסף ליהודה שהמשכן הי' בחלקו של יוסף שעמד שס"ט שנה בשילה, וזהו שקדשים קלים נאכלים בשילה בכל הרואה, ובירושלים לפנים מן החומה, והיינו לפי שבשילה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ט
- מזהה
- rh-4k45c6ft
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.