רנז

בציצית, להיות כי מ"ש וראיתם אותו קאי על פתיל תכלת שקדם תחלה בפסוק, וע"י ההיכר בין תכלת ללבן ע"י יזכור מצוה אחרת שזהו ק"ש שקדם שמע לוהא"ש כדי שיקבל עומ"ש תחלה ואח"כ יקבל עומ"צ, שענין קבלת עומ"ש הוא בחי' ההמשכה כלליות, ואח"כ עומ"צ הוא בחי' ההמשכות פרטיות בפרטי הרצונות כנ"ל בחי' שער רישי', ולכן שאל טלית שכולה תכלת, כי תכלת עמרא הוא רק שנצבע בגוון תכלת וא"כ זהו ג"כ בחי' שער רישי' רק אם הטלית נעשה כולו מתכלת ה"ז אינו דומה לבחי' הציצית, שהרי הציצית הם דוקא תרי"ג ולא הטלית, וגם ציצית הוא מל' ויקחני בציצית ראשי שז"ע השערות, והוא לא רצה בבחי' השערות כ"א שיומשך מהמקיף אשר שם אם צדקת ואינו תופס מקום לכן יכול להיות נמשך גם כשלא יהי' בחי' הביטול כו', ועפ"ז גם בלא שערות יוכל להיות כה"ג כי לא רצה בבחי' הצמצומים דשערות כ"א שמבחי' לבושי' כתלג חיור יהי' נמשך מבחי' המקיף עצמו לבד.

וענין בית מלא ספרים הוא שהחכים לשאול אם מאירים כל הע"ס בבחי' הבית למה צריך עוד למזוזה, והכל הוא לכוונה אחד, שענין המזוזה היא על הפתח, והיינו שע"י הפתח היא בחי' מל' עי"ז נמשך כל ההמשכות בבי"ע, וזהו ע"י פרשה [שני'] דק"ש שהיא בחי' המצות שהם פרטי ההמשכות שנמשכים מאצי' לבי"ע, משא"כ פ' ראשונה היא בחי' ההעלאות והיינו שבכדי להעלות כל מה שבבית להורות שהכל בטל נגדו ית' זהו שכותבי' פ' ראשונה וקובעי' אותה במזוזת הבית להורות שהכל בטל ועולה דרך הפתח, ולהיות כי לא רצה קרח בבחי' השערות שהוא בחי' ההמשכה שנמשכת באצי' שהיא ע"י שערות דוקא, כמו"כ לא רצה שיהי' ההמשכה בבי"ע שזהו ע"י המזוזה שבפתח, וזהו שארז"ל במד"ר פרשה אחת שבמזוזה לפי כי ההמשכה בבי"ע היא ע"י פרשה אחת שהוא בחי' והא"ש, משא"כ ע"י שמע היא בחי' ההעלאה.

והוסיף לשאול עוד מדוע כשכולה הפך לבן זהו טהור ואם הבהרת כגריס טמא, והענין הוא כי מצינו שהספק הוא חמור יותר מהודאי, כי לענין הקרבן נת' בר' יונה בברכות, שהקרבן שהי' מביא על החטאת הי' יכול להביא בת דנקא שהיא מעה כסף והיינו ששית הדינר, והאשם שהי' בא על הספק הי' צ"ל שוה ב' סלעים שהם מ"ח מעות, והעלה שם לפי שהמביא קרבן על החטא שעשה ודאי הנה תשובתו ודאית, ולכן די הקרבן אפי' בת דנקא,

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org