דבר כו' קדושים כו'
קפ
ובריאת האדם א"א כ"א בארץ דוקא ולא בים כו' ולכן כתיב יורדי הים, שעכשיו לאחר הגזירה כשצריכין להלוך על הים נקרא ירידה כי העפר הוא למעלה מבחי' הים, וזהו ע"פ פשוט.
ולהבין זה בלשון החסידות, הנה מי הים הם מלוחים בטבע שא"א לשתות אותם מחמת שהם מלוחים, והנה המים אלו שבים גופא כאשר בוקעים את עפר הארץ ויוצאין אזי הם מים חיים שאז הם מתוקים וערבים לשתות, הרי שמי הים גופא כשבוקעים את עפר הארץ נעשו מים חיים כו', כך הנה הנשמה כמו שהיתה למעלה היתה בבחי' ים שהמים הם מלוחים ובירידתה לגוף שנמשל לארץ אזי נעשה עי"ז בשם מים חיים כו'. ולפ"ז הנה מים מלוחים הם חסרון כו'. אך באמת הנה מי הים שהם מים מלוחים הם ג"כ מדרגה גבוה אך אינם כמו מים חיים כו', כי הנה כתיב ולא תשבית מלח ברית אלקיך על כל קרבנך תקריב מלח, ובאהרן כתיב ברית מלח עולם כו', שענין המלח הוא שנותן טעם בדבר הנמלח בו, וכמו כאשר מולחים בשר הנה ראשית פעולתו שמוציא את הדם שהוא בחי' פסולת, ואח"כ נותן טעם בהבשר שבלא מלח א"א לאכול וכמ"ש היאכל תפל מבלי מלח שהמלח משלים הדבר ומקיימו, כך הנה יובן למעלה ששרש המלח הוא מבחי' טעמים שהוא גבוה מאד, וז"ש מלח ברית אלקיך שהמלח הוא ברית המקשר ומחבר והיינו שמחבר בחי' שם הוי' בשם אלקים וזהו ברית אלקיך, ולכן מי הים מלוחים כי הנה בשם אלקים יש ק"ך צירופים שיש בו ה' אותיות וכל אות יש בו כ"ד צירופים, והנה משני אותיות אחרונים שהם אותיות ים יכול להיות יניקה לחיצונים, וז"ע אדמת בני חם שהם מ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים, וזהו פעולת המלח שהוא בחי' טעם והיינו מבחי' חכמה, שבחכמה אתברירו שלא יהי' יניקה לחיצונים ולכן מי הים מלוחים כו' כדי שלא יהי' יניקה לחיצונים מבחי' ים אותיות אחרונים דשם אלקים. והנה כאשר מי הים בוקעים את עפר הארץ אזי הם נעשים מים חיים שבחי' מים חיים הם גבוהים יותר מבחי' מי הים וכמשארז"ל שהמעיין מטהר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ט
- מזהה
- rh-9r68wxne
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.