עוה"ב אם היא דירת עראי היינו עכ"פ מבחי' המקיפי' דסדר השתל', או דירת קבע שלמעלה מסדר השתל' כמו לע"ל ממש.
ה) ובזה יובן ג"כ מה שנשמות עליונות שבג"ע ירדו למטה להתלבש בגופים דוקא והיינו לפי שג"ע הגם שיושבין ונהנין מזיו השכינה, אך מ"מ הגילוי שבג"ע הוא רק מבחי' גילוי אא"ס שבסדר השתלשלות כו' וכמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, עדן הוא בחי' חכ', והנה חכ' הוא בחי' סדר ההשתל' כי מחכ' נמשך ראשית ההשתל' וכמ"ש והחכ' מאין תמצא שהוא בחי' ממכ"ע, וכן ארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב שהוא בחי' חכ', אבל תח"ה יהי' הגילוי מבחי' שלמעלה מן סדר השתל' מבחי' סוכ"ע וע' בד"ה אלי' הוי שכיח (ך"ט) מענין טל תחי' ובד"ה כל כהן שמברך, וע"כ יהי' נשמות דוקא בגופים לפי שלגבי עצמות אוא"ס הסוכ"ע המגביהי לשבת המשפילי לראות כו' שניהם שוין לפניו השוה ומשוה גדול וקטן, ואדרבה כל שהאור גבוה יותר יכול להשפיל יותר וכידוע, וע"כ יהיו נשמות דוקא בגופים, ונשמות גבוהות שהם יותר מג' אלפים שנה בג"ע ירדו למטה להתלבש בגוף כדי לקבל ולהנות מאור הסוכ"ע שלא נתגלה עדיין להם בג"ע, וזהו ירידה צורך עלי' כו', אך מ"מ צריכה להיות הנשמה תחלה בג"ע ואינה יכולה לקבל אור הסוכ"ע כ"א ע"י שהי' תחלה בג"ע כמ"ש באגה"ק סי' י"ז, והיינו לפי שבהשתל' שמים קדמו ואחר שתהי' בג"ע יכולה אח"כ לקבל ג"כ אור הסוכ"ע שארץ קדמה, וכנ"ל בענין הצמצום.
והנה זהו ג"כ ענין יוסף ויהודה שהוא ג"כ בחי' ומדריגת שמים וארץ ובחי' צומח ודומם כו' כי יוסף לשון תוס' וריבוי שמתוסף והולך בהגדלה והגבהה למעלה והוא ענין בחי' צומח שהוא בחי' יסוד שעולה עד הדעת ודעת עולה עד הכתר שז"ע הצמיחה, ויהודה הוא בחי' ארץ מל' דאצי' שהוא בחי' הרוממות וההתנשאות דמל' דאצי' ולכן יהודה הוא בחי' הודאה וביטול שבדומם יש בו בחי' הביטול ביותר כנ"ל, והנה בסדר ההשתל' עתה יוסף הוא למעלה מיהודה שהרי המל' מקבלת שפעה וחיותה מן הז"א ולכן הי' יוסף המלך במצרים שהוא בחי' צומח בחי' גידול והוא הי' המשביר והמשפיע לכולם וכמ"ש ויוסף הוא השליט על הארץ שהוא מושל על בחי' ארץ שהיא בחי' מל'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור