אמנם הנה נודע שהנברא ע"י עבודתו (בלא תורה) אינו יכול להגיע כ"א עד שרשו ולא יותר וכמארז"ל ובפי' רש"י ז"ל גבי מקוה של כה"ג שא"א להגבי' המים כ"א כמקום גובה שרשו ומקורו אשר נובע משם. וזהו שארז"ל כל המצות שעשו האבות ריחות היו, פי' ריח אינו עצם הדבר כ"א הארה מן העצם, אבל אנו שמן תורק שמך דבר שמריקין מכלי אל כלי היינו עצם הדבר שע"י שעושין מצוה ממשיכים עצמיות דבר ההוא ברוחניות כו', וזהו שנתלבשו המצות בדברים גשמיים דוקא, כי לעוצם רוממותם א"א שיתלבשו כ"א בגשמיות דוקא, ולכן כשביקשו המלאכים שינתן להם התורה לא ניתן להם והשיב להם כלום יצה"ר יש ביניהם, ולכאו' צ"ל מהו התשובה על שאלתם שבקשו שינתן להם התורה הלא לא ביקשו התורה בגשמיות כ"א שרצו לקיים התורה ברוחניות, וא"כ הגם כי לא יש יצה"ר ביניהם מ"מ אפשר לקיים התורה ברוחניות, אך הענין הוא דהנה לעוצם מעלת התורה א"א שיתגלה עצמותה ומהותה כ"א בדברים גשמיים דוקא וכנ"ל ממשל כח הראי' ואותיות החקוקים על האבן הטוב המאיר ומבריק, כ"א בהכרח בכדי שיבואו אורות עליונים כאלו להתגלות לע"ל זהו ע"י התלבשותם בדברים גשמיים דוקא, וע"ז השיב להם כלום יצה"ר יש ביניכם שתוכלו לקיים התורה בגשמיות, ולכן ארז"ל יפה שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, כי בעוה"ב ובג"ע אינו מושג רק הארת המצוה, כי מאחר שזהו השגה א"א להשיג עצמיות המצוה, אבל בעוה"ז בהיום לעשותם יש כל המצוה בשלימות כו'.
ומזה מובן מעלת מ"ת מה שניתנה לנו התורה בגשמיות דוקא שזהו מעלה יתירה על מה שקיים אברהם כל התורה כולה שהרי הוא קיים אותה ברוחניות ולכן ריחות היו היינו בחי' הארה בעלמא כי א"א לאורות עליוני' להתגלות ברוחניות כ"א בגשמיות דוקא, וזהו שהיו קולות וברקים ואח"כ הי' יוצא הדבור ציווי דבר פשוט, והיינו כי כדי שיתגלה אורות עליונים כאילו זהו ע"י ציווי דברים פשוטים דוקא, וגם כשירד ה' על הר סיני לא הי' יכול להתגלות כ"א בדברים פשוטים דוקא, ולכן ארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת והיינו שע"י המצות נמשך המשכה פנימיות המשכה עצמיות, שזהו כמו ע"י החתונה נעשה הולדה בדומה לו ע"י ההשפעה פנימיות מעצמיות מוח האב כו', וכדי שיומשך גילוי אורות כאלו במ"ת הי' צ"ל קולות וברקים וקול שופר כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור