השעוה שמתרחקים מן האבן טוב אז יכולים לקרותם כו', ונמצא דבר הגבוה יותר בהכרח שיתלבש בדבר הנמוך ביותר דוקא, ואיך בכח הראי' שבנפש יוכל לשמוע, ואדרבה כח הראי' שבנפש שם היא בתגבורת יותר כמו זיו השמש בשמש, ששם הוא ביתר שאת רק שהוא בטל ע"ד שרגא בטיהרא כו', אמנם מ"מ שם הזיו יותר גדול, או כמו אם נאמר בהאותיות החקוקים על האבן הטוב, שמקום האותיות קודם שנחקקו בודאי א"א להבין ומה כשכבר נחקקו א"א לקרותם שהגם שבמקום החקיקה מאפיל קצת מ"מ מחמת בהירות האבן טוב מן הצדדים א"א לקרותם, כ"ש כשעדיין לא נחקקו כלל שא"א כלל להכיר, וכמו"כ יובן שהכחות הפרטיים כמו שהם בנפש עצמה שעדיין לא באו לידי חילוקי מדרגות שם הם בתוקף יותר.
וי"ל ע"ז ג' תירוצים הא' שהרי הם לא ראו קול גשמי כ"א קולו של הקב"ה שאמר עשה"ד או הקולות שהי' בעת מ"ת שא"א לדמותן כלל לשארי הקולות גשמי'. ועוי"ל שמפני שבנפשו עדיין אינם חלוקים כ"כ ממילא עדיין אינו ניכר גודל מעלת כח הראי' על כח השמיעה, דכשהם מובדלים באברים פרטיים אז ניכר ונראה ההבדל וההפרש שביניהם עד שאינו דומה שמיעה לראי' כנ"ל, אבל כשהם מעורבים יחד בכח נפשו עדיין אין לכח הראי' מעלה יתירה על כח השמיעה, וע"ד שנת' במ"א בענין ההבדלה שבין מים תחתונים למים עליונים שקודם ההבדלה כשהי' מים במים לא הי' מ"ע בעילוי כ"כ ומ"ת לא ירדו כ"כ ורק ע"י ההבדלה דוקא נתרחקו בערך זמ"ז, ועד"ז יובן בכחות הנפש שכשהם מתלבשים בגוף אז באמת נעשה הבדלה בין כח הראי' לכח השמיעה, אמנם בהיותם כלולים בנפשו עדיין לא יש ביניהם הבדל כ"כ ואין לכח הראי' מעלה על כח השמיעה לכן היו יכולים לראות את הנשמע שכח הראי' הי' יכול להיות נגלה גם בדבר רוחני. ועוי"ל שזהו כמ"ש המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואין מכבין זא"ז, והיינו כמו שני שרים שהם שונאים זל"ז כשעומדים לפני המלך הנה מפני עוצם ביטולם מהמלך נעשים כאוהבים ומדברים זע"ז, ובודאי מחמת שהם אינם תופסים מקום יכולים כ"א לעשות מלאכת חבירו כשיצוה אותו המלך, ועד"ז יובן שכשעל כדו"ד פרחה נשמתם מחמת עוצם הגילוי נתבטלו הכחות הפרטיים ונכללו בעצם הנפש לכן יכולים להחליף פעולתם ג"כ כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור