לעשות את כל המצוה כו', וע' בת"א ר"פ בראשית בענין והארץ הדום רגלי, בענין תרומם גוי ובהביאור לשם, וע"י רוממות זה שהוא ענין רוממות קרן כמ"ש וירם קרן לבנ"י עם קרובו, יאיר בהם האור דתהו שבלי גבול, שע"י המצות הו"ע העלאות הניצוצים דתהו כו', וזהו ג"כ ענין ד' גלויו', וכמ"ש בד"ה בשלח הנ"ל שפרעה הי' משלח פארות וענפי' ועושה פרי למעלה את העם והיינו שע"י שעבוד מצרים ביררו הניצוצות שנפלו בשבה"כ בנהר הראשון כמ"ש שם האחד פישון ופרש"י הוא נילוס נהר מצרים, וכנודע שבמצרים ביררו ר"ב ניצוצות, וז"ע וגם ערב רב עלה אתם, ועי"ז נמשך אורות דתהו להאיר בנש"י, וזהו צדקת פרזונו בישראל כו'.
ועפ"ז יש לפרש ג"כ ראשית הפסוק מקול מחצצים בין משאבים, כמו שפי' בכלי יקר, ע' רש"י ז"ל והרד"ק והרלב"ג ומהרי"א פירשו מ"ם דמקול מחצצים מ"ם התמורה כמו שפי' האפוד, והכי קאמר תמורת הקול שהיו נותנים המחצצים מורי החיצים לאנשי ישראל היוצאי' לשאוב מים, תמורת אותו קול יבוא קול שבח והודאה ששם יתנו צדקות ה', שעשה צדקה שחזרו הכפרים והפרזות לישובן*. ופי' שני הביא בשם תדב"א ח"א פ' יו"ד שפי' מקול מחצצים הם קול העוסקי' בתורה שאומרי' על טמא טמא ועל טהור טהור הלכות שבת חגיגות ומעילות ודיני חצצים, בין משאבים שלומדי' ושואבי' ד"ת, ודורש מחצצים ל' חציצה שעושי' חציצה בין טמא לטהור וז"ש ראשונה שאומרי' על טמא טמא ועל טהור טהור ואח"כ אמר הל' שבת היינו שצריך מחיצות להתיר המבוי וזהו מחצצים ל' מחיצה שצריך האדם לחצוץ בין קדש לחול שלא ימעול, ודיני חציצה באדם פשוט הוא לענין טבילה. בין משאבי' בין לשון בינה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור