אמנם לפ"ז המלאכים שנק' בשם דשא שהם הנק' בברכת יוצר בשם יוצר משרתים שהם מתהווים בכ"י ואחר השירה נכללים בבחי' הביטול וכמ"ש חדשים לבקרים, וארז"ל במד"ר וישלח פע"ח ע"פ זה א"ר חלבו בשם רשב"נ לעולם אין כת של מעלה מקלסת (פי' אומרת שירה) ושונה, אלא בכ"י הקב"ה בורא כת של מלאכים חדשים ואומרים שירה חדשה והולכין להם (פי' שנכללי' בבחי' הביטול לאין וכמ"ש במד"ר אח"כ כששאל אדרינוס לאן הולכין השיבו לו מהיכן שנבראו, והיינו מבחי' האין שנברא היש, כשמתבטל היש הוא מתבטל ונכלל בבחי' אין זה ג"כ כו') א"ר ברכת השבת מדכתי' שלחני כי עלה השחר הרי יש מי שנברא אתמול ואומר שירה למחר והשיב לו ר' חלבו שמיכאל וגבריאל כולם מתחלפין והם אינם מתחלפין, והביא המת"כ, שבילקוט מביא בשם מדרש אבכיר שאותו שר מיכאל הי' שבא להראות לו שלא ירא מעשו כו', נמצא שמפרש המד"ר שחדשים לבקרים קאי על המלאכים שנבראים בכ"י וכ"ה במד"ר איכה ע"פ חדשים לבקרים בשינוי לשון קצת, וכן איתא בזח"א די"ח ע"ב הנ"ל, ולפ"ז אינם שייכים לעבודת האדם כו'.
אמנם במק"מ בפירושו על מאמר הזח"א די"ח הנ"ל כתב וז"ל דשא וחציר הכל דבר אחד והם הבירורים שאנו מבררים ע"י תפלתינו ועולי' בסוד מ"ן למל' ונעשי' מהם מלאכים, ויש מלאכים שמתבטלי' בכ"י ומתחדשי' בכ"י כמ"ש יוצר משרתים, שחוזרת המל' ואוכלת אותם והם הנק' דשא וחציר, ויש מלאכים שהם קיימים לעולם וע"י תפלתינו אנו מתקנים אותם בשפע גדול שמביאים אליהם מהמל' וע"י בא השפע אלינו ואלו נק' עשב עכ"ל. ובד"ה וכד אינון מתקנין פי' כמש"ל שאחר שעלו הבירורים למל' בסוד מ"ן ע"י תפלתינו ונעשה מהם חציר ועשב, החציר הוא דשא אוכלת אותם המל' שחוזרים להיות חלק מחלקיה לפי ששורש הרפ"ח ניצוצין מז' מלכין דמתו ולכך אוכלת אותם ונעשים עצמותה וחלקי', אבל עשב אחר שנבראו אז ע"י תפלות או קרבנות מביאים להם שפע מהמל' וזהו תיקונם ואח"כ ע"י בא השפע אלינו. ונמצא שמפרש שגם המלאכים שנק' דשא וחציר הם ג"כ מה שאנו מעלים מ"ן לבחי' המל' רק שדשא הוא שהמל' אוכלת אותם, ולא נמשך ע"י העלאה זו עוד רק שזהו נשאר להיות עצמותה וחלקי' כו'.
אבל באגה"ק סד"ה איהו וחיוהי, בענין רגלי א"ק שמסתיימים בתחתית העשי' כ' וז"ל ועי"ז יש כח ועוז בסיום הכלי דמל' דמל' דעשי' שביסוד העפר והוא מאמר תדשא הארץ דשא להיות פועל בקרב הארץ תמיד לעולם ועד להצמיח עשבים מדי שנה בשנה אלא שיש מהם ע"י העלאת מ"ן והם הזרועים והנטועים, ואעפ"כ הם כמו יש מאין שהגרעין הנטוע אין לו ערך כלל לגבי הפרי וכל האילן והענפים והעלים וכן במיני זרעונים וירקות וגם במיני תבואה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור