ובזה יובן ג"כ ענין קי"ס, שפעם משמע שנש"י נתעלו על הים ופעם משמע שהים נתבטל לפניהם ושניהם אמת, דהנה ים ויבשה היא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא וכמו שארז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים כו' רק שההפרש הוא שהברואים שבים הם מובלעים בים ואינם נפרדים כלל, משא"כ הברואים שביבשה הגם שמקבלים חיות מהיבשה אעפ"כ הם נפרדים כו', ועד"ז יובן למעלה שיש בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא. והנה נש"י כמו שנמשכו למטה הם בחי' ארץ וכמ"ש כי תהיו לי אתם ארץ חפץ, והארץ לעולם עומדת, עמד וימודד ארץ, ויש פי' שקאי על נש"י שמדד שיקבלו את התורה, נמצא שנש"י נק' ארץ לפי שכשירדו למטה הם בבחי' יש ודבר נפרד, לכן ע"י קרי"ס שים הוא בחי' עלמא דאתכסיא וכשנעשה הים ליבשה בחי' גילוי עלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא עי"ז נתעלו ישראל ואמרו זה אלי וזכו לנבואה כי נבואה הו"ע גילוי ההעלם, וקי"ס הוא ג"כ גילוי ההעלם שמעלמא דאתכסיא נעשה עלמא דאתגליא, לכן זכו לנבואה, אך מה שהים הוא למעלה מישראל זהו כמו שנש"י הם למטה, אבל שרש הנשמות הם למעלה מהים כי ים הוא בחי' עלמא דאתכסיא שהוא בחי' עלמין כו', אבל נש"י קדמו לעולם וכמשארז"ל שבעה דברים קדמו לעולם ומחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, ומה גם שהים ויבשה שניהם נבראו מבחי' דיבור, אבל נש"י עלו במח' וכמ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם ששרש הנשמות הם למעלה אפי' מבחי' נהר כי ים הוא בבחי' ים סוף שהוא סופא דכל דרגין בחי' מל' ונהר הוא בחי' בינה, ושרש הנשמות הם למעלה אפי' מבחי' נהר, ולכך מצד שרש נשמתם נתבטל הים לפניהם, בוקע ים לפני משה, לפי שבים הי' גילוי בחי' שרש הנשמה וכמ"ש משה ובנ"י, בנ"י הם בחי' הנשמה כמו שהיא למטה, ומשה הוא הממשיך בחי' מקור ושרש הנשמה וכמ"ש כי תקנה עבד עברי, עבד הוא בחי' הנשמה כמו שהיא למטה שנק' עבד וכמ"ש יעקב עבדי, ועברי הוא בחי' שרש הנשמה בעבר הנהר ישבו אבותיכם, ומשה הוא הממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה, וזהו כי תקנה עבד עברי קנין הוא המשכה מהעלם אל הגילוי, וכי תקנה קאי על משה שמשה שהוא בחי' דעת הוא ממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה כו', ובחי' משה ישנו בכאו"א וכמ"ש ועתה מה הוי' שואל מעמך כ"א ליראה ומקשינן אטו יראה מלתא זוטרתי היא, אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא, ולכאו' אינו מובן שהרי מעמך כתי', אלא לפי שבחי' משה יש בכאו"א שהוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור