אך כדי להיות נמשך ב' המשכות אלו ע"ז נאמר לבבתני אחותי כלה, פי' לבבתני נת"ל שהוא ב' לבבות ב' המשכות, בחי' אנת הוא חכים והב' לך הוי' הגדולה, וזהו נמשך ע"י אחותי כלה, דהנה יש מעלה באחותי שאינו בכלה ויש מעלה בכלה מה שאינו באחותי, ובאברם נא' אחותי בת אבי ותהי לי לאשה שהיו אצלו ב' המעלות כמ"ש מזה בד"ה ולאחותו הבתולה, ומעשה אבות סימן לבנים, יש בעבודה בנש"י ב' בחי' אחותי וכלה, אחותי ל' איחוי וחיבור וכלה הוא מל' כלתה נפשי כלה שארי ולבבי, והיינו שצ"ל בבחי' כליון ותשוקה להיות דבוק וקשור ומאוחה לבחי' אוא"ס ב"ה העצמי שז"ע הקדמת שמע לוהא"ש כדי שיקבלו עליהם עומ"ש תחלה הוא בחי' א"ס בעהר"צ מקור כל רצונות הפרטי' דתומ"צ, וע"י הכליון והצמאון הלזה עי"ז ממשיכי' אותו ית' כבי' להיות בבחי' ב' לבבות הנ"ל, וזהו לבבתני שעושים וממשיכים אותו ית' להיות בב' המשכות, הא' בחי' אנת הוא חכים והב' לך ה' הגדולה כו', כי אוא"ס ב"ה עצמותו ומהותו מובדל ומרומם מגדר עולמות וכנ"ל וכל העולמות עליונים ותחתונים אינם תופסים מקום כלל וכלל, לכן כדי שיהי' בבחי' לבבתני ב' לבבות הנ"ל זהו ע"י בחי' אחותי כלה הוא בחי' הכליון והתשוקה בבחי' איחוי וחיבור ובדביקה וחשיקה לבחי' אוא"ס בעל הרצון כו' ועי"ז יומשך להיות לבבתני כו'.
והנה הכח שיש לנש"י להמשיכו ית' להיות נמשך בב' לבבות הנ"ל, דהנה כתיב כי חלק הוי' עמו שבכאו"א מישראל יש חלק והארה מבחי' ש' הוי' ממש, וביאור ענין זה כי הנה בכל נפש מישראל יש בחי' אהבה הטבעית המוסתרת ומוטבעת בטבע נפשו האלקי' שלא להיות נפרד מיחודו ואחדותו ית' ואין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות המטעה אותו לומר שאעפ"כ עודנו עומד ביהדותו, אבל להיות נפרד מיחודו ית' הרי אפי' קל שבקלים יכול למסור נפשו על קדה"ש, ולכן ארז"ל שאפי' רשעים מלאים חרטות שנופלים לו הרהורי תשובה מחמת שאינו רוצה להיות נפרד מהקב"ה והוא בלי טעם ודעת, והיינו מחמת טבע נפשו נר הוי' נשמת אדם כנר הדולק שהשלהבת עולה מאלי' כו' בלי טעם ודעת, אלא שהיא מוסתרת ומכוסה בלבוש שק הוא הגוף הגשמי וממנו בא הרוח שטות כו', אבל כשמעורר את האהבה עד שתחפץ לצאת מלבושי' הרי הוא בא לידי יראת חטא שלא לעבור אפי' על דבר קל של ד"ס, כי חמורי' ד"ס יותר מד"ת ולכן בזקן ממרא שהורה שאין תפילין כדי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור