שלמעלה מן השכל, ע' בד"ה והניף דשתי הכבשי' הנ"ל, ולכן יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, כמ"ש מזה במ"א באריכות.
וזהו מ"ש ההרים רקדו כאילים* גבעות כו', [כי ריקוד הוא בחי' דילוג וכמ"ש קול דודי הנה זה בא מדלג זהו ע"י כאילים שהם בחי' ביטול דהיינו שכדי שיהי' נמשך בחי' איש זהו ע"י דילוג כו', וזה הי' בשעת יצ"מ נמשך בבחי' איש לפי שמתחלה עבדים היינו לפרעה לפי שלא הי' מאיר בבחי' איש אשר שם כחשיכה כאורה ע"כ הי' שליט' לאיש דקליפה, וכמ"ש במד"ר שיש שני בחי' איש, איש יהודי וכן יש לעומת זה איש צר ואויב המן הרע. וזהו מ"ש באחשורוש לעשות כרצון איש ואיש, אך זה א"א כ"א רק כשנמשך* בבחי' איש דקדושה ממילא נופל איש דלעו"ז כו', וזהו שאח"כ בשעת יצ"מ כשנמשך בבחי' איש ויקחו להם איש ע"כ הי' יצ"מ וכיון שנמשך בבחי' איש ביצ"מ לכן אח"כ בשעת מ"ת קידש הקב"ה את ישראל וכמ"ש וקדשת אותם כי האיש צריך לקדש.
והנה בקרבן פסח יש שני בחי' כבשים* ועזים וזהו כנגד צדיקים ובע"ת, וזהו מ"ש רז"ל בפסחי' ספ"ד דנ"ז מלכא אומר גדיא יאי ומלכתא אומרת אימרא יאי שהוא נגד צדיקים ובע"ת כי צדיקים הוא בחי' כבשים וכמ"ש ושער רישי' כעמר נקי, שער ראשו הוא בחי' הלכות כי כל הלכה הוא בחי' שערה וזהו כעמר, ממילא מובן שצדיקים הוא בחי' כבשים, וזהו אימרא* יאי שהוא בחי' את ה' האמרת היום, וגדיים הוא בחי' בע"ת וכמ"ש (שה"ש ד, א) שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד שאין להם שערות לפי שע"י השערות יוכל להיות יניקת החיצוני', וזהו מ"ש בלוים והעבירו תער, שבלוים אסור להיות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור