מוחין כי לא לחכמים לחם, רק יגיע כפיך כי תאכל כתיב יגיע כפיך דוקא ולא לייגע השכל, אך כי ימרט ראשו הוא עקירת בחי' זו לגמרי שלא יזכר ולא יפקד והוא בחי' אתהפכא ממש משא"כ וגלחה כו' שעכ"ז נשארו המותרות בעיקרם רק שלא יגדלו ויצמחו זהו בחי' אתכפיא, וגם עמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה הסבי עינייך בפסוק שגלשו מהר כו' שבהעמיק מחשבתו בדברים תחתונים גם בתומ"צ צ"ל בחי' זו שלא ישאר ח"ו בלי כוונת הלב כו', ועי"ז קרח הוא טהור הוא, הוא ע"ד מ"ש בלוים לשון טהרה וטהרת אותם והיינו ע"י והעבירו תער על כל בשרם כו' כי הנה בחי' לוים הוא כמ"ש ועבד הלוי הוא כמ"ש במ"א.
ג) והנה טהרה מביאה לידי קדושה ובכהנים דכתיב ל' קדושה קדושים יהיו כתיב לא יגלחו כי קדושה הוא כד תלי שערא, והיינו שכשההמשכה ממקום עליון ביותר אזי ההמשכה דוקא ע"י שערות וכמו יג"מ הרחמים שהן בחי' שערות וכו' לפי שהן המשכות מבחי' שלמעלה מההשתלשלות שצ"ל ע"י שערות שאל"כ ע"פ עילה ועלול לא היו יכולים לקבל וכו', משא"כ מבחי' שלמטה כשנמשך דרך בחי' שערות יוכל להיות יניקת החיצונים כנ"ל, וכנודע משל לזה מענין שיחת חולין של ת"ח דוקא, משא"כ השיחה של שארי אנשים הם דברי הבאי כו' וכן משלי שלמה כו', להיות כי בשלמה כתיב ויחכם מכל האדם לכן גם המשלים שלו הם חכמה עמוקה ונפלאה, ולכן ארז"ל משמת ר"מ בטלו מושלי משלים, והיינו כי ר"מ הי' מבחי' מקור האור שלכן נק' מאיר ל' מאור הי' יכול להמשיל משלים כו', וזהו ענין שהלכות דתושבע"פ נק' בשם שערות כו' כמ"ש סלסלה ותרוממך, לפי שההמשכה היא מרצונו וחכמתו ית' שלמעלה מעלה מהשתלשלות כו' לכן א"א כ"א דרך שערות ולא בבחי' עו"ע כו', וכענין אבא יונק ממזלא כו'.
והנה ספירת העומר וספרתם ל' זיכוך ובהירות להיות בבחי' טהור הוא, שז"ע כי ימרט ראשו, כי בשעת יצ"מ הי' כי ברח העם ופי' בסש"ב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור