רעייתי, כמד"א מפרנסתי, הן שירעו אותי בשני תמידין כמ"ש את הכבש הא' תעשה בבקר, ופי' וענין הפרנסה שכמו בגשמיות ענין הפרנסה שכוללת מזון ולבוש, שע"י המזון נעשה חיבור הנפש בגוף, שאם לא יאכל איזה זמן יחלש עד שברבות הזמן יוכל ליפרד הנפש מן הגוף. ועד"ז יובן למעלה שענין הפרנסה שישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, שמים הם מדות עליונות ואביהם שבשמים הוא חו"ב וע"י הקרבת התמידין עי"ז החיות נושאות את הכסא עם בחי' אדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם הוא ועי"ז נמשך המשכה לבחי' חו"ב וז"א כו', וז"ע אכלו ריעים לעילא בחי' חו"ב כו', ועכשיו תפלה כנגד תמידין תקנו שזהו ענין ההמשכה מבחי' יחיד היינו בחי' כי לא אדם לבחי' מלך העולם ע"י ח"י ברכאן דצלותא וז"ע גומל נפשו ל' גמ"ח שממשיך מבחי' יחיד לבחי' מלך כו'.
ועוד יש מדרגה בתפלה שזהו מ"ש תכון תפלתי קטרת לפניך, שענין הקטורת היו מקריבין על מזבח הפנימי, ובעבודה מזבח החיצון הוא בחי' חיצוניות הלב, והיינו בחי' ואהבת בכל לבבך בשני יצריך, שהו"ע הקרבת הנה"ב שיוכלל ג"כ בבחי' הביטול, אבל ענין פנימיות הלב זהו כמו הקטורת שהיו מקריבין ע"ג מזבח הפנימי, והוא כמו שאמר רשב"י בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא בי' להיטא, והוא בחי' תוקף ההתקשרות לאלקות ברצון פשוט מי לי בשמים ועמך לא חפצתי, שמים וארץ הם בחי' ג"ע התחתון והעליון, והיינו שלא יחפוץ בשום דבר לא ג"ע ולא עוה"ב כ"א אוא"ס ב"ה עצמותו ומהותו, וז"ע הקטורת. והנה כתי' שמן וקטורת ישמח לב שהקטורת שייך לשמן, וכמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות בין הערביים יקטירנה, ועל בחי' שמן זה נא' שמן ימינו יקרא שבחי' השמן מלביש ימינו של הקב"ה וע' מזה בלק"ת בד"ה בהעלותך. וזהו כשמן הטוב היורד על הראש ועל הזקן היינו בפנימיות השערות דדיקנא דכהנא רבא, וכל בחי' אלו ישנם בתפלה, כי ענין ההעלאה שבתפלה הוא בחי' רצוא דק"ש, וח"י ברכאן דצלותא הם המשכות ברוך אתה מבחי' יחיד לבחי' מלך העולם, וענין מזבח הפנימי בחי' קטורת הו"ע מס"נ דנפילת אפים שהו"ע העלאת הניצוצות דתהו, ולכן צ"ל כמאן דמית
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור