שג

וזהו במזל ארי' כי והפכתי אבלם לששון כתי', והיינו שכמו שיש בכי' דבכה תבכה כמו"כ יש בכי' של שמחה שע"ז נא' לע"ל בבכי יבואו שהו"ע הבכי' של שמחה, כי הנה הבכי' הוא מה שע"י כיווץ ודחיקת המוח דוחה המותרות בליחות הדמעות, ויש דחי' זו גם מחמת רוב שמחה, וכענין ר"ע שזלגו עיניו דמעות מחמת עוצם ההשגה וגודל התענוג כו', והיינו כי השמחה היא התפשטות החיות כמ"ש ושמועה טובה תדשן עצם, וכמעשה דאספסיינוס כו', והו"ע הילוך הדם בעורקים, וכמו"כ ברוח החיות שבו וכמו"כ בהמשכת מוחין חדשים, והנה כשיש כלי למטה לקבל השמחה אזי היא מתפשטת ונותנת מוחין חדשים, וכן עי"ז מתפשט רוח החיים לדשן עצם וכנ"ל, אבל כשהכלי שלמטה קטן מהכיל אזי מתקבץ במוח ודוחה המותרות בליחות הדמעות, ולכן לע"ל דכתי' כי עין בעין יראו שיהי' עוצם גילוי אלקות וכמ"ש בילקוט ע"מ שיבא ארי' שנת' שזהו גילוי הכתר, והיינו כי כדי להיות גילוי בחי' עין בעין צ"ל הגילוי לזה מבחי' עליונה יותר, וכנ"ל בענין גדול יהי' כבוד הבית האחרון כו', והנה נש"י אפי' בזמן הגאולה לא יהי' להם עדיין כלים רחבים לקבל זה, והמופת לזה שהרי ארז"ל אין ישראל נגאלי' אלא בתשובה, ונודע כי מעלת הבע"ת הוא רק מה שהוא בחילא יתיר אבל אין לו לבושי' וכלים דתומ"צ, וכמו"כ כשיגאלו ישראל ע"י תשובה ה"ז אות ומופת שהכלים שלהם דתומ"צ עדיין אינם רחבים כ"כ עד שיוכלו לקבל בכלי עוצם הגילוי דלע"ל דאל"כ לא היו צריכים לתשובה, ולכן נא' לע"ל ברחמים גדולים אקבצך, וידוע כי ענין הרחמים אינו שייך כ"א על מי שהוא חסר כו', וע"כ נאמר לע"ל בבכי יבואו, והיינו שזהו בכי' של שמחה כו', והזמן הוא במזל ארי' דוקא כי והפכתי אבלם לששון כו'.

וזהו יבא ארי' במזל ארי', יבא ארי' זה נ"נ והיינו כי זה לעו"ז עשה האלקי' וכמ"ש במאו"א הנ"ל ארי' בלעו"ז קליפה שכנגד הכתר ולכן נ"נ רישא די דהבא נק' ארי', וזהו יבא ארי' במזל ארי', והחריב אריאל י"ל ג"כ בחי' ארי' דאכיל קרבנין, וכ"ז הוא ע"מ שיבא ארי' הוא הקב"ה בחי' ארי' שאג בחי' גילוי הכתר, וי"ל זה בב' אופנים, הא' בכדי שיזדככו נש"י שיוכלו לקבל גילוי הכתר, והגם כי תחלה בבכי יבאו שלא יהי' להם כ"כ כנ"ל מ"מ אח"כ יהי' הגילוי בלא בכי' ג"כ כי יזדככו ויתעלו עד שיוכלו לקבל, כי רק ההתחלה יהי' בבכי יבואו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org