שע"י בחי' רחמים דג"ר דכתר עי"ז מבררי' ומחי' מה שנפל בשבה"כ ומאן דנפיל מדרגי' אקרי מית, היינו בחי' ז' מלכי' קדמאין שנפלו בשבה"כ בחי' ב"ן דתהו כו'. וזהו שורש ענין האוצר שנק' סדכ"ס, דפי' סתימין בכלל הן בחי' א"א וע"י, וסדכ"ס הוא בחי' כתר שלהם וזהו בחי' האוצר שנק' עמוקות מני חשך שמגלה אותם בבחי' מ"ד כאשר צריך לברר ב"ן דתהו והוא לברר עה"ד טו"ר דנוגה דבי"ע שנפל מב"ן דז' מלכי' דתהו, וע"כ לא נמשך עומק האוצר הנ"ל רק בשעה שיש ניצוח איזה מלחמה דוקא דהיינו לאכפייא לסט"א דנוגה, וזהו והנצח זו בנין ירושלים משם מ"ה שמברר ב"ן, ולפי שעיקר החסדי' המגולי' הוא בנצח דוקא, משא"כ למעלה הימנו שבחי' החסדי' דמ"ה מכוסי' ונעלמי' ואינם יורדי' למטה לברר לאהפכא חשוכא לנהורא כו', ובחי' מוצא רוח מאוצרותיו שהכה בכורי מצרים כו' זהו מבחי' שם מ"ה שיורד מפנימיות הכתר כו', ע"י בחי' הנצח דוקא, וע' בלק"ת בד"ה למנצח על השמינית.
וז"ע צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפזרן כו' כי הנה בבית* ראשון ושני הי' בחי' הפגם למעלה ברמ"ח אברין דז"א שהם בחי' רמ"ח פקודין כנודע לפי שחסרו מצות הרבה כו', וידוע שבחי' רמ"ח אברין דז"א הם בחי' כלים שאורות דז"א מתלבש בהם והיינו מה שארז"ל הקב"ה מניח תפילין הקב"ה מתעטף בציצית, והנה ידוע המשל בתיקון הנהר כשמתקלקל מימיו שצריכין לחפור בעומק יותר, ועד"ז יובן הנמשל למעלה שבכדי לתקן הפגם הזה שבבחי' כלים דז"א הוצרך להיות בחי' המשכה חדשה ממקורא דכולא והיינו מעומקא דכולא שהוא מבחי' הפנימי דע"י שהוא מקום העליון ביותר ומשם נמשך להתמלאות כל חסרון ופגם שבכלים, וז"ע בחי' המשכת מ"ד הנ"ל במדת הנצח, וע' באג"ה סי' א' מענין נו"ה בענין חגרה בעוז מתני', ובלק"ת בביאור מסעי שנו"ה הם מבחי' כתר, ולכן פזרן לבין האומות כדי שיבואו לבחי' הנצח למטה ובאתדל"ת אתעדל"ע כנ"ל. וזהו יראו את הוי' ע"י בחי' יראה שלם שהיא את ה' דוקא עי"ז נמשך כי אין מחסור ליריאיו שבחי' האין ימלא כל החסרונו' שפגמו כו', וענין הניצוח למטה זה כל אדם יוכל להגיע והוא לכוף את לבו בלבד, והוא מדריגת בינוני בלבד כמ"ש בסש"ב, אבל מדריגת צדיק ורע לו היינו להפוך הרע לטוב באמת ולהיות חפץ במצות בחשק ורצון ולא מצד הניצוח בלבד.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור