ע"י בחי' ארץ הוא בחי' הגוף דוקא כדמיון המים כאשר בוקעים עפר הארץ נעשו מים חיים כן הוא כאשר יוצא' מהגוף במס"נ באהבה דבכל מאדך היא יותר נעלה מכמו שהיתה קודם התלבשותה בגוף שהיתה בבחי' אהבה דבכל נפשך כו'. והנה הבהמ"ק נקרא בשם באר כמ"ש הרמב"ן שענין הבארות שחפר יצחק זהו ענין המקדשים בית ראשון ובית שני ע"ש, והנה בבהמ"ק היו מקריבין בהמה גשמית ע"ג המזבח והיו מעלים אותה, ועכשיו תפלה כנגד תמידין תקנום ובתפלה הוא בחי' העלאת הנפש באהבה דבכל מאדך ולכן אומרים אחר שמו"ע אליך ה' נפשי אשא שהוא בחי' מס"נ אהבה דבכל מאדך, וזה"ע עמוד העבודה שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע דוגמת עבודת הקרבנות שהי' מלמטלמ"ע וזהו בחי' רצוא, והוא בחי' קדוש הא' שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע ועי"ז ממשיכים בחי' קדוש הא'.
והנה אחר הרצוא הוא ענין השוב וכמ"ש והחיות רצוא ושוב, והשוב הוא בחי' עמוד הגמ"ח שהוא כל המצות שנקראים בדרך כלל בשם מצות הצדקה וחסד כו', כי הנה אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות ממשיכים מבחי' אשר תענוג עליון, דהנה כתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, פי' כי ענין עבודת המצות הוא יותר טוב מרוב כל, פי' כל הוא עמוד המחבר געה"ת וגעה"ע, ופי' רוב כל היינו [כי] יש כמה בחי' געה"ת וגעה"ע, ועשיית המצות בגשמיות הוא יותר טוב מכל בחי' הג"ע כי אף שהג"ע הוא תענוג נפלא מאד, וכמשארז"ל מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי שכדאי כל יסורי גיהנם בכדי לבוא לבחי' ג"ע, אך עכ"ז הנה המצוה בגשמיות היא יותר מכל תענוג שבג"ע וזהו כמשארז"ל יפה שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, כי בעוה"ב בג"ע התשלום שכר הוא רק הארה מבחי' המצוה כנודע ולא המצוה עצמה, אכן למטה בעשיית המצוה הנה הוא עושה כל המצוה כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור