וז"ש עולה הוא זכר להיותה עולה למעלה מבחי' פועל ומקבל, היינו זו"נ, כי עליית העולה שהיא כולה כליל גורמת להיות ביטול המדות לבחי' אוא"ס ב"ה דלאו מכל אינון מדות איהו כלל כו', וזהו למעלה מבחי' פועל ומקבל כי אב ואם הוא בחי' חו"ב, אבל על בחי' הכתר נאמר יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו, וארז"ל במד"ר אח אין לו בן מאין לו, ופי' המת"כ אח ל' אחות וחיבור היינו בחי' חיבור ב' זוגות, כי זהו למעלה מבחי' היחודים, כמ"ש מזה באורך בד"ה הגידה לי שאהבה נפשי שבספר תרך"ב, וז"ע מ"ש רז"ל במד"ר בס"פ ואתחנן כל מה שבראתי בראתי זוגות, אבל כבודי אחד ומיוחד כו'. וזהו שאיתא בזהר רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס כי ע"י עליית הקרבן הוא בחי' עליית חו"ג לבחי' אוא"ס ב"ה דלאו מכל אינון מדות איהו כלל שז"ע רזא דא"ס.
וע"י בחי' ביטול המדות לבחי' אוא"ס ב"ה דלאו מכל אינון מדות איהו כלל שז"ע לך ה' הגדולה כו' שמדת הגדולה והגבורה בטל וטפל לך כו' עי"ז נמשך כי כל בשמים ובארץ, פי' כל הוא ל' כלליות ע"ד שפי' המגיד נ"ע ע"פ אמרו אליו כל תשא עון שהוא בחי' מקיף הכללי שכולל ומקיף כל הד' עולמות בשוה, שמשם נמשך להיות נושא עון ועובר על פשע, וכמו"כ ע"י ביטול המדות לבחי' אוא"ס דלאו מכל אינון מדות עי"ז נמשך מבחי' אוא"ס שלאו מכל אינון מדות שיומשך בשמים ובארץ הם זו"נ דאצי', ובקרבנות ז"ע מ"ש ריח ניחוח להוי' ריח הוא בחי' העלאת הקרבנות שעולים עד רזא דא"ס ועי"ז נמשך נחוח ל' המשכה מל' נחות דרגא להוי' שיומשך שם הוי' והיינו כי כדי להיות שם הוי' ל' מהוה זהו ע"י צמצום וז"ע צמצום היו"ד דשם הוי' שהיא נקודה קטנה, ומבחי' נקודה זו נמשך אח"כ התפשטות הה"א, וכנודע ממ"ש בספרי הקבלה בענין כתיבת שם הוי' שמאות ה"א צריך לעשות תחלה יו"ד ואח"כ מן היו"ד ממשיכים לרוחב קצת עד שנעשה גג הה"א, ואח"כ עושים לה רגל ימין ואח"כ רגל השמאל הוא היו"ד שבה"א, וכ"ז להורות שהה"א נמשך מצמצום היו"ד, ואח"כ וא"ו הוא בחי' המשכה כנודע לבחי' ה' אחרונה, וע"י בחי' העלאת הריח של הקרבנות עי"ז נמשך תוס' וריבוי אור בבחי' שם הוי' כו' וז"ע ריח נחוח להוי'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור