שהוא עצמו נברא רק מפני עוצם ביטולו לבחי' שמו של הקב"ה שמשותף עמו הרי קורא א"ע בשם ה', כמו"כ משה ע"י שהי' תמיד בבחי' הביטול כמ"ש ונחנו מ"ה שהי' תמיד בבחי' ביטול ע"ד שכ' בס"י עשר ספי' בלי מ"ה בלי מהות, כמו"כ הי' ביטולו לאלקות היינו לבחי' שמו ית' שמשותף בו לכן הי' יכול לאמר ע"ע ונתתי מטר ארצכם, והכוונה על שמו ית' המשותף בו, והוא עצמו אינו מהות כלל כ"א בטל בתכלית כמו המלאכים שנקראו בשם נוני ימא, ועד"ז נאמר וידגו לרוב בקרב הארץ, פי' שכמו הדגים שבים שכל חיותם הוא בים דוקא כנ"ל שמובלעים במי הים, ובעבודה הוא שיהי' תמיד בבחי' הביטול כמו המלאכים שנקראו נוני ימא, כמו"כ יהי' בקרב הארץ שגם בארץ היא בחי' עלמא דאתגלי' נשמות שמלובשים בגופים יהי' ג"כ במדריגת כמו דגים שבים כו', ובחי' זו בים עצמו הוא בחי' גבוה כי גם בעדאת"כ יש חילוקי מדריגות כו', וי"ל שזהו שכ' וידגו לרוב ע"ד ההפרש שנת' במ"א בין חסד לרב חסד, כמו"כ כאן ההפרש בין דגים סתם לוידגו לרוב כו', והיינו כי זהו שיומשך בנש"י כמו מדריגת משה. וביאור הענין יש לבאר ע"ד שנת' בד"ה זימנא חדא שזהו ההפרש בין מלמטלמ"ע לבחי' מלמעלמ"ט שזהו שרצה משה ליכנס לארץ בכדי שיהי' עבודת נש"י מלמעלמ"ט, וע' מזה בד"ה ואתחנן כו'.
וזהו אד' בם סיני בקדש פי' שכמו אד' בם היינו במלאכים שמשותף בהם שמו ית' כמו"כ ע"י סיני בקדש היינו ע"י שקיבלו ישראל קדושת התורה והמצות בהר סיני עי"ז נשתתף בהם שמו ית' וקראן אלקים כמ"ש אלקים אלקיך אנכי, ואדרבה גילוי זה שבנשמות זהו מבחי' הגבוה יותר מבמלאכים, והיינו מפני כי הנשמות נתלבשו בגופים בהכרח שיומשך ממקום גבוה יותר כי כל הגבוה יותר יכול להשפיל א"ע ביותר, וגילוי הגבוה יותר א"א להיות כ"א בבחי' הנמוכה ביותר כנ"ל ממשל כח הראי' שנת"ל. וזהו מ"ש כי תרכב על סוסיך שקאי על מ"ת שנמשל מרכבה זו לסוסים דוקא, להיות כי הגילוי שהי' בעת מ"ת שז"ע ששיתף שמו עם ישראל היא הגבה למעלה מבחי' מה שנשתתף שמו ית' עם המלאכים לכן מרכבה שהי' בעת מ"ת הי' של סוסים דוקא שלמעלה מבחי' המרכבה דכרוב קל של המלאכים כו', והיינו כי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור