כו

וחי גבוהים במדרגה מבחי' הדומם, ולכן ארז"ל שכל מה שיש בברה"ע הי' במשכן והי' הכיסוי שלו מיריעות ע"ש נוטה שמים כיריעה היינו בחי' שמים קדמו, אבל בהמ"ק שהי' מעין הגילוי דלע"ל שיהי' הגילוי מלמעלה מבחי' סדר ההשתל' לכן הי' דירת קבע שהקביעות הוא מבחי' אוא"ס מה שאני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע שכלליות ההשתל' אינו תופס מקום כלל לגבי בחי' זו, ולכן ארז"ל במד"ר ויקרא פ"ב ובשוחר טוב, כ"מ שנא' לי אינו זז כו' ובמקדש נא' ועשו לי מקדש והיינו בחי' דירת קבע, לכן הי' מאבנים ועפר דוקא בחי' דומם שז"ע ארץ קדמה שבחי' ארץ הגם שבהשתלשלו' הי' בחי' אחרונה מ"מ סוף מעשה עלה במח' תחלה. ועפ"ז יובן ג"כ מחלוקת שבגמ' סוכה אם דירת קבע בעינן או דירת עראי, והיינו שהפלוגתא היא בההמשכה דסוכה שע"י הסכך דסוכה ממשיכי' מקיפי' עליונים ששורש המקיפי' היא מבחי' בינה עלמא עילאה מעין עוה"ב, אם היא דירת עראי היינו עכ"פ מבחי' המקיפי' שבסדר ההשתל' או דירת קבע שלמעלה מהשתל' כמו לע"ל.

ובזה יובן ענין העלי' שיהי' בתחה"מ שיצטרכו הנשמות שיושבי' יותר מג' אלפי' שנה בג"ע להתלבש בגופי' דוקא, והיינו שהגילוי שבג"ע הגם שיושבי' ונהנים מזיו השכינה, מ"מ הוא רק הגילוי שבסדר ההשתל', וכמ"ש ונהר* יוצא מעדן להשקות את הגן, וארז"ל באדר"נ ובזהר מה שמי' דההוא נהר יובל שמי' חיים שמי', והיינו בחי' והחכ' תחי', בחי' סדר ההשתל' כנ"ל בחי' ממכ"ע, אבל בתחה"מ יהי' הגילוי מבחי' שלמעלה מסדר ההשתל' בחי' סוכ"ע, וע' במ"א בענין טל תורה מחייהו, ובענין ההפרש בין אור תורה לטל תורה, שהגילוי שיהי' בזמן התחי' זהו מבחי' ג"ר דע"י, כי שאל נא לימים ראשונים ז"ת דע"י, אבל תחה"מ זהו מבחי' ג"ר דע"י, וע"י שהוא משתמש באור תורה להשיג בחי' אור ז' הימים שגנזו בתורה עי"ז טל תורה מחייהו בחי' טלא דנטיף מעתיקא, וגילוי הארה זו הוא דוקא כשהנשמה מתלבשת בגוף זך וצח אחר התחי', כי נעוץ תחב"ס וסוף מעשה במח' תחלה. וזהו העלי' שיהי' בזמן התחי', אך א"א להגיע למדריגה זו עד שיהי' בג"ע תחלה להשיג בחי' ח"ע כו' כפום שיעורא דילי' וטל תורה מחייהו והקיצות היא תשיחך כו', וע' מזה באגה"ק סי' י"ז, והיינו לפי שבסדר ההשתל' שמים קדמו, ואחר שתהי' בג"ע יכולה אח"כ לקבל גם גילוי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע ששם ארץ קדמה, וכנ"ל בענין הצמצום כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org