אחרי ה"א תלכו כו'
שטז
דחיי שהוא בחי' חכ' וכמ"ש החכ' תחי', וזהו תתן אמת ליעקב היינו שנמשך מבחי' אין האמיתי שהוא בחי' כ"ע כו' כי יעקב הוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, וזהו ענין יעקוב מלא בוא"ו, והיינו שהוי"ו הוא בחי' אות אמת, ויעקב הוא ג"כ אמת, וענין יעקוב מלא בוי"ו הוא בחי' אמת לאמיתו המשכה עליונה מאד מבחי' כתר. וזהו ענין אמן ואמן בגימ' יעקוב מלא בוי"ו והיינו כי אמן הוא בגימ' הוי' אד' שהו"ע מאכל שהוא רק המשכת ש' הוי' בשם אד' שהוא המשכה מבחי' אילנא דחיי מבחי' חיי עולם נטע בתוכינו שהוא בחי' נטיעה, וזהו מ"ש צדיק אוכל לשובע נפשו דהיינו שהוא רק המשכה לבחי' נפש שהוא המשכת שם הוי' בשם אד', אך אמן ואמן הוא בגימ' יעקוב בוי"ו שה"ע המשכת הוי"ו ביעקב שהוא למעלה מבחי' אילנא דחיי, והיינו שהוא המשכה בשם הוי' עצמו. וזהו ענין תולדות מלא בשני ווי"ן, כי הנה כתיב אלה תולדות השמים והארץ מלא בשני ווי"ן ואח"כ כל תולדת הוא חסר וי"ו, רק אלה תולדות פרץ שהוא קאי על משיח כתיב ג"כ מלא בשני ווי"ן והיינו שענין השני ווי"ן הוא כמו יעקוב מלא בוי"ו, כי יעקב הוא בחי' אמת ויעקוב מלא הוא בחי' אמת לאמיתו, וכך הו"ע תולדות מלא בשני ווי"ן שהוא המשכת בחי' וי"ו עילאה שהוא אמת לאמיתו בבחי' וי"ו תתאה.
ועתה י"ל מה שיעקב נטל את הוי"ו במשכון מאלי', והענין הוא דהנה אי' במ"מ של הב"י שאלי' הנביא הוא בחי' שם הוי' רק ששם יו"ד ה"א וי"ו הם מקורבים וה' אחרונה הוא מרוחק כו' שהוא בתיבה אחרת. והענין הוא דהנה כתיב שלח אורך ואמתך ודרשו במדרש שלח אורך ואמתך קאי על משיח ואלי' הנביא, אורך זה משיח וכמ"ש שמן למאור, ואמתך הוא אלי', דהנה באלי' כתיב והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם והיינו כי אבות הוא בחי' י"ה ובנים הוא בחי' ו"ה בחי' מדות כו', והנה בגלות כתיב אין השם שלם שאינו מאיר בחי' י"ה בו"ה אך באלי' כתיב והשיב לב אבות על בנים היינו שע"י אלי' יומשך שיהי' השם שלם ויהי' התגלות בחי' י"ה בו"ה, והיינו שהוא ממשיך בחי' י"ה עצמו בו"ה, ששורש המשכה זו הוא מהכתר, וז"ע וא"ו עילאה שנמשך בוי"ו תתאה תולדות מלא בשני ווי"ן, וזהו שנק' אלי' אמתך שהוא בחי' אמת לאמיתו כו' לפי שהוא ממשיך התגלות בחי' אמת לאמיתו כו', וזהו שנטל יעקב את הוי"ו במשכון מאתו כדי שיבא ויבשר את בניו כו'.
ומעתה י"ל מהו ענין חמשה ווי"ן שבפסוק זה, הענין הוא דהנה ארז"ל כל המשמח את החתן זוכה לתורה שנתנה בה' קולות, והנה קול ווי"ו הם בחי' א' כי וי"ו הוא המשכה וקול הוא ג"כ בחי' המשכה. ולהבין מהו ענין ה' קולות, הענין הוא דהנה ה"פ קול בגימ' פרת, והנה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לד' ראשים כו' ושם הנהר הרביעי הוא פרת וארז'ל הוא פרת דמעיקרא, דהיינו שהוא הנהר היוצא מעדן כו'. והנה ארז"ל ונהר יוצא מעדן מה שמו של הנהר יובל שמי', יובל הוא בחי' שער החמשים דבינה שאפי' משה לא זכה לשער הנו"ן דבינה, וכמ"ש ותחסרהו מעט מאלקים, נש"ב נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חוץ משער הנו"ן דבינה כו' והיינו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ט
- מזהה
- rh-xb3hccyp
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.