וזהו יפה שעה אחת בתשו' ומעש"ט בעוה"ז, כי שכר המצוה שבג"ע הוא רק זיו והארה מן המצוה שנשפל בלבושי ההשגה וההבנה דבינה דמל' דאצי', להיות נהנים מזיו השכינה ולע"ל יהי' גילוי המצוה עצמה, ולזה כיוונו במה שארז"ל שכר מצוה מצוה הוא המצוה בעצמה, וע' בד"ה ויגש אליו יהודה בענין מה שיצטרכו הנשמות להתלבש בגופי' דוקא בכדי לקבל בחי' זו, וזהו אשר קדשנו בקדש העליון כו' והגביהנו מאד נעלה במצותיו ורצונותיו ישת חשך סתרו כנ"ל, וזהו שהשמחה וטוב לב הגנוז במעשה המצות הוא יותר טוב מרוב כל, וזהו עד יעבור עמך הוי' כשיעברו בנ"י במעשה המצות את הוי' שיעלו ויתקשרו מאד נעלה ברצונו הפשוט למעלה מבחי' הוי' שהוא מקור חיי העולמים לבד כנ"ל, אבל אותיות התורה הנק' הר נחלתך ומכון לשבתך, פי' כלים להשראת רצונו הפשוט וכשתביאמו ותטעמו שיתקשרו היטב, כמו הנטיעה המקושרת בארץ והיתה לאחדים שלא תנתק לעולם כו', כמו"כ כאשר תביאמו באותיות התורה שיתקשרו בקשר אמיץ נש"י באותיות התורה כמו הנטיעה כו' אז יהי' מכון עצמותו ית' ואז עם זו קנית, ע' בד"ה אר"י יהא חלקי מגומרי הלל בסופו מענין ישראל קנין א' שזהו למעלה מבחי' שמים וארץ קנין א' שהגם שבבחי' שמים וארץ קנין א' יש ג"כ משיכה וכסף, בחי' העלאה והמשכה, מ"מ זהו לחדש הישנות, אבל ע"י קנין דישראל קנין א' ממשיכים אור חדש מבחי' שלמעלה מהשתל'.
וזהו אני חומה שארז"ל אני חומה זו תורה, כי הנה אני הוא אין וידוע שיש ב' מיני אין, א' המקור ליש והוא בחי' אין לו, והב' שאין ערוך שיושפל להיות אין ליש כו', והנה חכ' מאין תמצא ממזל הח' דאריך, הרי האין של חכ' הגנוז ברצון נק' אין של יש, ונמשך ממקור האין האמיתי שהוא החכ' שברצון הנעלמה מאד נעלה הארה בעלמא להיות מקור לחכ' הנגלית והוא כמשל מותרי מוחין המגדלים השערות כמ"ש במ"א, אבל מו"ס עצמו הוא האין האמיתי שאין ערוך להיות מקור לאיזה התהוות דבר מה אפי' להיות כח ההשכלה להשכיל כל דבר כו', וזהו אני חומה חכ' שבתושב"כ ושבע"פ הוא בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא ואפי' אותיות התורה שהם לבנונית הכתב והשחור של אותיות שבהם גנוז ח"ס המה הגבה למעלה מערך שרש כל הנאצלים, והוא בחי' מקיף על כל הנשמות, ולא יכלו נשמות דאברהם ויצחק שהם נשמות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור