מה הוי' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה את הוי' דהנה יש ב' בחי' יראה, הא' מ"ש יראו מה' כל הארץ והוא בחי' יראה תתאה שהוא דבר נפרד בפ"ע רק שירא מה' יראת העונש, ולכן נאמר מה' שהוא בחי' ריחוק, אבל נאמר בכאן כל הארץ כי מי לא ייראך כתיב והיינו יראה הנ"ל. אבל יראה ב' הוא כמ"ש ליראה את ה', היינו שהיא יראת הרוממות שהוא בבחי' ביטול לשם הוי', [ולכן נק' את הוי' כמו את בשרו את הטפל לבשרו שהוא טפל ובטל לשם הוי'], וע"כ נאמר יראו את הוי' כל קדושיו כו', דהיינו ע"י שקדשנו במצותיו כו', וע"ז נא' כאן מה ה' אלקיך שואל מעמך שיהי' בבחי' מ"ה וביטול רצון והוא ענין ליראה את ה' שיהי' היראה בבחי' את וביטול לשם הוי' וע"י ביטול רצון זה ממשיך מלמעלה ג"כ הרצון עליון להיות גילוי היו"ד דשם הוי', והנה ממילא יהי' אח"כ ג"כ בחי' ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך, פי' לאהבה הוא בחי' הרצון שנמשך מההתבונות שיהי' רצונו וחפצו באמת לה' (וכמו שע"י בחי' אתכפיא מה שמבטל רצון זר בע"כ יבוא אח"כ ממילא לבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא וכמ"ש בת"א פ' ויקהל ע"פ קחו מאתכם תרומה לה', אך כאן הכוונה בע"א דר"ל שע"י בחי' מ"ה שהוא הרצון והביטול למעלה מהשכל המושג עי"ז והחכ' תחי' בעלי', פי' חכמה כח מ"ה ובחי' ביטול הנ"ל תחי' בעליה שיהי' חיות בההתבוננות, וזהו ענין נקודה בהיכלי' שאם אין נקודה שהוא ביטול הנ"ל אין היכל שהוא ההתבוננות וכמ"ש במ"א ע"פ ראה אנכי כו') ולעבוד את ה' היינו עבודה צורך גבוה שעי"ז נמשך להיות הוי' אלקיך וכמ"ש במ"א ע"פ ועשיתם אתם וע"פ מארז"ל לא זז מחבבה עד שקראה אמי כו', שנש"י ממשיכים להיות המשכת בחי' ועל הכסא דמות כמראה אדם ע"י רמ"ח מ"ע רמ"ח אברין דמלכא כו'.
(קיצור). וזהו שבחי' מ"ה שהוא ביטול שואל מעמך, וא"ת מ"ה אלא מאה ברכות, כי יש הודאה וברכה, ותחלה הוי' אלקינו מחשבה ואח"כ מלך העולם דבור, וזהו כ"א ליראה את, כי את הטפל הוא ביטול הנ"ל וע"י ביטול הנ"ל והחכמה (כח מ"ה) תחי' ההתבוננות והמדות ומחדומ"ע.
וא"ו) והנה מזה יובן דרך כלל שייכות פסוק אחת שאלתי מאת ה' לפסוק ועתה ישראל כו', כי פי' אחת שאלתי מאת ה' הוא ג"כ ענין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור