צריך האדם להקדיש הבהמה בפה תחלה לומר ה"ז עולה, כי הבהמה אף ששרשה היא גבוה מאד נעלה מבחי' התהו שקדם לתיקון, מ"מ זהו ממה שנפל בשבה"כ כנודע ונעשה בהמה גשמי' וצריך להעלותה, והוא ע"י דבורו כי שרש האותיות הוא מדרגה גבוה וכמארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהם של ישראל רק שבכדי שיפעול דבורו צריך שיהי' אדם בתחלה והיינו ענין תשובה וכמו שעתה בתפלה שכנגד תמידין שקושר כתרים לקונו כנ"ל הוא דוקא אחר המס"נ שבק"ש, ואז יש כח בדבורו להעלותה, ועי"ז נתמלא הפגם שפגם בבחי' כמראה אדם, כי אף שהוא שוגג ששכח ומחמת זה עבר העבירה עכ"ז פגם במה ששכח כו' וצריך לכפרה, והוא ע"י הקרבן. והנה כ"ז הוא רק על השוגג שגם חכמת התורה מחייבת שיתכפר לו ע"י הקרבן, אבל על המזיד אין שום תיקון על הפגם עפ"י דרכי התורה.
וענין מה ששאלו להקב"ה ואמר יעשה תשובה ויתכפר שהוא גם על המזיד הוא עד"ז בהיות כי ענין התשובה מגיע לבחי' אוא"ס עצמותו ומהותו ב"ה וכמ"ש כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך אנכי מי שאנכי וכמ"ש בד"ה כי ביום הזה יכפר כו' (ט"ז) לכן משם אפשר למלאות כל הפגמים גם הזדונות ע"ד מ"ש טוב וישר הוי' ע"כ יורה חטאים בדרך שר"ל אף החוטאים במזיד יורה להם דרך תשובה והוא מפני כי טוב וישר ה' וכמשי"ת אי"ה, דהנה יש טוב ועומק טוב וכן בלעו"ז רע ועומק רע, וע"ד המאמר רשע ורע לו שפי' עומק רע כי הרשע בעצמו הוא רע וא"כ מהו עוד רשע ורע לו אלא שהוא בבחי' העומק רע, רע לשמים ורע לבריות, והוא ע"ד כי המאכל המותר הוא מעורב טו"ר ששרשו הוא קליפת נוגה רק שהוא יכול להתברר ולהתעלות מהרע ע"י הברכה שמברכין עליו, ובלעדי זה הבירור ה"ה מעורב ברע, ועומק רע הוא כמו מאכל איסור שאינו יכול להתברר כלל אף אם יברכו עליו (וכמ"ש בלק"א), וע"ז הו"ע התשובה ממעמקים קראתיך הוי', ויש עשר עומקים כמ"ש בס"י (הובא בפע"ח) עומק ראשית עומק אחרית עומק מזרח עומק מערב כו', דהנה כמו שיש למעלה ע"ס עליונות כמו"כ בהאדם יש עשר בחי' הנפש כי הוא בצלמנו כדמותנו כנ"ל, והנה כאשר פגם בעשר בחי' נפשו ונפל ברע ובעומק רע פגם עי"ז בע"ס עליונות בבחי' שם הוי', והתיקון לזה הוא ע"י ממעמקים קראתיך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור