שהוא"ו רוצה ליכלל וליבטל בבחי' קדש כו', ע' בלק"ת בד"ה ונקדשתי בתוך בני ישראל בפ' אמור, וע"ז נאמר רוח האדם היא העולה למעלה ורוח הבהמה כו', פי' אדם הוא בחי' מ"ה שהוא בחי' ביטול כו', וכמו משה הי' כבד פה וכבד לשון פי' שלפי שמשה הוא בבחי' הביטול תמיד כמ"ש ונחנו מ"ה לכן הי' כבד פה וכבד לשון, כבד פה לגבי תורה שבעל פה וכבד לשון לגבי תורה שבכתב, כי ענין הדבור הוא בחי' השפעה והרי הוא המשפיע, אבל משה שהי' בבחי' מ"ה לכן הי' כבד פה כו' כ"א שהי' תמיד בבחי' הביטול כו', ועד"ז הוא בחי' רוח האדם עולה שהוא תמיד בבחי' עלי' מלמטה למעלה כו', משא"כ רוח הבהמה יורדת למטה כי כל השפעה למטה נקרא בשם בהמה, ולכן ארז"ל יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק כי מקור חיות העולמות נקרא בשם בהמה, וע"ז אמרו הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים, פי' כי ראש לשועלים הגם כי הוא בחי' ראש, אבל זהו לשועלים בחי' רוח הבהמה היורדת למטה ויותר טוב להיות זנב לאריות כו' להיות בבחי' הביטול ליכלל מלמעלה למטה כו', וזהו שרש ענין שם מ"ב שהוא בחי' העלאות מלמטה למעלה.
וזהו ענין פ' ראשונה דקריאת שמע שהוא בחי' אהבת בכל מאדך בבחי' העלאה מלמטה למעלה, וז"ע אור החסד בכלי הגבורה הגם כי האור הוא ואהבת בחי' חסד עכ"ז צ"ל בחי' גבורה בכדי לצאת מהכלי, כי פי' גבורות הוא מל' תגבורת שהוא ענין תגבורת החיות לצאת מהכלי כו', וז"ע קבלת עול מלכות שמים, פי' שמים שם מים בחי' חכמה, והיינו שכמו שהשמים מקיפים את הארץ והד' יסודות אש מים רוח עפר, כמו כן יש בחי' ד' אותיות דשם הוי' וכתיב ותתפלל חנה על הוי' שהוא בחי' סוכ"ע שעל הוי', ופי' מלכות שמים הוא בחי' מלכות דאין סוף ופ' ראשונה היא קבעומ"ש היינו בחי' מל' דא"ס וזהו ע"י בכל מאדך דוקא, וזהו שרש ענין פ' ראשונה דק"ש, והקדמת שמע הוא שענין קבלת עול מלכות שמים זהו הקדמה כלליות על דרך קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזירותי, וכענין הקדמת נעשה לנשמע שעל ידי זה ממשיך רצון הכללי דאנא אמלוך ואז יוכל אחר כך להמשיך על ידי מעשה המצות פרטיות רצון העליון כו' שזהו ענין רצון אותיות צנור כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור