ואמרת להם זה האשה
א'קא
היום להיות לך לאלקים כו' וע' בציוני ר"פ ויקרא. ועוי"ל דהנה ארז"ל ע"פ כהוי' אלקינו בכל קראינו אליו, אליו ולא למדותיו, ולכן שאר השמות אל או אלקים אף שהן אליו כיון שהם במדותיו אין הקרבן בא להם כ"א לשם הוי' שהוא בחי' אליו ממש. ועוי"ל ע"ד ביום ההוא תקראי אישי ולא תקראי עוד בעלי ובמצ"ד כי בעל שם משותף כו', וזה קרוב ע"ד ההפרש בין שם הוי' ובין שם אלקים ולפי שבקרבנות נאמר זה האשה אשר תקריבו, להמשיך הפעם ילוה אישי אלי, ע"כ נא' רק שם הוי'.
קיצור. הקרבן לשם הוי' דוקא, בת"ת מאיר הקו, בריח התיכון, ועל ידו דוקא קירוב והמשכת אוא"ס, אלה תולדות יעקב יוסף וכן ח"י ברכאן דצלותא, וע' בהרמ"ז פ' אמור קו האמצעי צינור ובו נמשך עצם השפע משא"כ ב' הקוין, ועוד הפי' שבשאר שמות שהם לכלים דע"ס יוכלו הבע"ד לחלוק ולומר שגם לצבא השמים יש לכבד כו'. עוי"ל ע"ד ילוה אישי אלי ביום ההוא תקראי אישי, גם ע"ד אליו ולא למדותיו.
ד) כבשים בני שנה. נז"ל כבשים תרגום אימרי וזהו להורות בחי' את הוי' האמרת היום כו'. גם במד"ר דכבש הוא נגד יעקב, במד"ר פ' נשא פי"ג דרנ"ג ד' בקרבן נחשון ודרנ"ח ע"ד בקרבן נשיא אפרים, פר כנגד אברהם ואל הבקר רץ אברהם איל כנגד יצחק שנא' וירא והנה איל אחר כו' כבש כנגד יעקב שנאמר והכשבים הפריד יעקב, ועמ"ש בלק"ת פ' אמור בביאור ע"פ והניף הכהן אותם פ"ה בפי' והכשבים הפריד כו'. והנה ארז"ל מ"ט עזי מסגן ברישא והדר אימרי כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא, וזהו ע"ד ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבנ"י ולכן הביאו ע"ז במד"ר ס"פ וישלח פפ"ג התבן והקש והמוץ מריבין זע"ז כו' דכמו שעיקר זריעת השדה הוא בשביל החטים ואעפי"כ בתחלת הצמיחה נראה רק הקש והתבן כאילו הוא העיקר כך הוא ענין זמ"ל דתהו שקדמו, והעיקר הוא עולם התיקון שהוא הדר, הדר הוא לכל חסידיו, וכמו שהמשל בהכרח שיקדום להנמשל אף שעיקר המכוון הוא הנמשל שיבא לאחרונה, וזהו ותשחק ליום אחרון דוקא עיין מ"ש מזה בבוך תרט"ו על פסוק כי ישאלך בנך כו' ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה כו' וכך הוא ענין ברישא חשוכא עזי מסגן ברישא שהרי עשו נק' איש שעיר ולכן משערות העזים יש יניקה לחיצוני' ולכן על בעלי עסקים נאמר שערך כעדר העזים שגלשו שצריך להיות גלישת השערות וכמו בלוים והעבירו תער לפי שהם מבחינת גבורה וכן שער באשה ערוה, מה שאין כן בנזיר קדש יהי' גדל פרע שער ראשו, וכן שערות הכבשים הרי נמשל לזה בחי' ושער רישי' כעמר נקי וזהו והכשבים הפריד יעקב ע"ד וחבר הקיני נפרד מקין, וכן כבשים הם מבחי' הבל שהביא מבכורות צאנו דהיינו כבשים וע' זח"ג ר"פ נשא דקכ"א סע"ב ודקכ"ב א' בפי' הפסוק וחבר הקיני ובמק"מ שם בשם האריז"ל דע כי יתרו הוא משרש קין וחבר הקיני הוא מיתרו ולכך נק' קיני שהוא קין והנה קין הי' מעורב טו"ר ונתברר אוכל מתוך הפסולת ביתרו ושם נפרד הטוב מן הרע והרע הלך אל הקליפות והטוב נשאר ביתרו וזהו נפרד מקין עכ"ל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-rq5caghq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.