א'קמו

הן בסו"מ בשבירות התאוות והן בעשה טוב להיות שונה פרקו יותר מטבעו וכן בנתינת הצדקה יותר מהרגילות ע"י זה אסתלק יקרא דקוב"ה בחי' גילוי שמו הגדול כצאת השמש בגבורתו. ופי' העשוי' בה"ס שבה"ס ניתן הכח שיוכלו באתעדל"ת לעורר אתערותא דלעילא ולכן ויחרד כל העם ועל כל דיבור פרחה נשמתן כדי להקנות בהם הוי' זו שיוכלו לעורר באתעדל"ת שלהם ושיהי' נקנה בנפשם כח זה הוצרכו לבוא לידי ביטול הנ"ל שא"א להיות מיש יש כ"א שיוכלל תחילה באין כמו גידול התבואה מהגרעין הנזרע הוא ע"י שנרקב תחילה בארץ כמ"ש במ"א ע"פ זכור את יום השבת כו' לכן זה הברכה שיוכל להיות ריח ניחוח היא העשויה בהר סיני, ועמ"ש בפ' במדבר סיני שירדה שנאה כו' גם יש להבין ע"ד מ"ש והר סיני עשן ומבואר במ"א דעשן הוא העלאה והבירור מעש"ן כו' והוא כמו עשן וריח דקרבנות נמצא בהר סיני הוכן בחי' זו ועיין מזה בהביאור באריכות בס"ד.

ד) לריח ניחוח אשה להוי', הנה פעם מקדים לומר ריח ניחוח ואח"כ אשה להוי', ופעם אומר תעשה אשה ואח"כ לריח ניחוח. אך הענין דיש ב' בחי' אש, הא' אש של הדיוט ממטה למעלה, והב' הנמשך מלמעלה, והם ב' בחי' אש ה"א ואש יו"ד, לכן כשמקדים אשה לריח הכוונה על אש שמלמטה למעלה, וכשאומר אשה אחר ריח ניחוח הכוונה על האש הנמשך מלמעלה למטה.

קיצור מאות א' וב'. שמו הגדול הוא בחי' זיו והארה ממהו"ע כזיו השמש מהשמש וכמו שם האדם שאינו נוגע לעצמותו והוא בחי' מקור התענוגים וכל העליות הנ"ל הם בבחי' השם וכמאמר מלך משובח, וההמשכה משם ולמטה הוא ע"י ישראל לי ראש כמו שחיות הנפש שורה במוחין שבראש ומשם מתחלק לכל האברים כך עי"ז נמשך תענוג העליון עד למטה בעשבים ופירות כו' וישראל מתקשראן באורייתא ח"ע הוא הכלי לגילוי תענוג מבחי' שמו הגדול לכן לא ויתר על ביטול תורה. והנה ענין ברכו בתורה תחילה להמשיך תענוג עליון בהתו' ואז נק' ישראל לי ראש כו'.

קיצור מאות ג'. והנה המאכל מביא את השינה ע"י אדים העולים מהפסולת שלא נברר משא"כ בזמן בהמ"ק וגם הקרבנות ריח לעורר מהשינה ולכן התמיד מכפר על ביטול תורה ועכשיו תפילות במקום תמידים הריח הוא ע"ד כד אתכפי' כו' כצאת השמש בגבורתו והעשויה בהר סיני שניתן כח זה להיות באתעדל"ת אתעדל"ע לריח ניחוח ואח"כ אשה כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org