ביאור הדברים ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות
מג
ומשם נמשכי' כל הנשמו' לבי'ע כו', אך כשהנשמ' עדיין למעלה נק' אז בחי' שב"ט שהוא רך פי' שאז הם נהני' רק מזיו השכינה שהוא מש' אדני' כו' וכאשר היא נשפלת ויורדת לגוף נק' אז מטה שהוא קשה והוא חזק יותר מן השבט (וכמשי"ת לקמן בע"ה), (ואפ"ל עוד דהנה ע"פ היש בה עץ אם אין פי' בזח"ג פ' שלח דף קנ"ח שבחי' עץ הוא אילנא דחיי בחי' ז"א כנ"ל וזהו כי האדם עץ השדה אבל בחי' אין הוא ע"ק שעז"נ והחכמה מאין תמצא כו'. ולכן י"ל שבהיותן בשרשן למעלה בחי' שבט היונק מן האילן היה שרשם רק מבחי' אצילות, אכן ע"י ירידתן בגוף ונה"ב שנפרדו מן האילן ונעשו בחי' מטה, אזי ע"י ביטול היש לאין ממשיכים גילוי בחי' אין שלמעלה מבחי' עץ, וזהו ענין מטה שיש בה הכח והחוזק ביותר כו' וזהו ענין מטה עוזך, ואיש משענתו בידו דפי' הרמ"ז ר"פ תולדות שהוא בחי' הוד דעתיק כו'). ומגיע' למדרגה נעלה שהוא בחי' צעקה אל הוי' כמשי"ת בע"ה.
ב. ולהבין זה היטב, צריך להבין תחלה ענין נדרי' הנ"ל, דהנה כנ"ל ששורש כנ"י הוא מז"א שמשם הם נמשכי' כו', והנה שורש ומקור של המאכלי' היא נעלה מן שורש הנשמו' כו' כי שורש ומקור של המאכלי' הוא מחיצוני' בינה (כי בהמאכל יש בהם בחי' טעמי' מתיקו' חמיצו' כו' והוא מבחי' עונ"ג המתגלה בבינה כידוע, משא"כ בשורש האדם שהוא למטה מז"א שאינו מתגלה שם העונג כ"כ כו' כנז' במ"א בארוכה ע"ש) אך לפי סדר ההשתלשלו' המאכלי' הם נשפלי' למטה מנפש האדם כי האדם הוא בחי' מדבר והמאכלי' הם בחי' צומח וח"י והוא מפני שנפלו בשבירה למטה (כנ"ל לעיל ע"ש) אבל שרשן נעלה מן שורש נפש האדם כנרא' שהם מחיי' את האדם וד"ל כנ"ל. והנה בהמאכלי' יש בחי' תערובת טו"ר (כי הם מעץ הדעת שהוא מעורב טו"ר כידוע). וצריך לברר את הטוב מן הרע כנראה בגשמיות כשהוא אוכל לתאבון כו' אז האכילה מגשמת אותו במאד והוא נופל יותר למטה ונתגשם ומסתירו בבחי' מסך מבדיל מעבודת ה' כו' וזוהי הרע שבהמאכל שמסתירו ומחשיכו במאד כו' ואינו יכול אח"כ מזה לידבק בה' ונתרחק מאלקותו כו', וכאשר הוא אוכל שלא לתיאבון כ"א בכדי שיוכל לעבוד אח"כ את ה' בכח האכילה ההיא, אזי האכילה ההיא מוספ' לו כח בעבודת ה' ויכול לעבוד באהבה יתירה מן כח האכילה ההיא דוקא, כי זוהי הבירור מבחי' הטוב שבמאכל ושורש הטוב של המאכל הוא הגבה למעלה מן שורש ומקור נפש האדם כנ"ל (וכמ"ש בזה בד"ה בהעלותך בענין שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם כו' ע"ש ואף שהיא. עמוד שב*). ואף* שהיא מסתרת אותו אעפ"כ יוכל לנצחו בעבודה מפני שהוא בחי' טוב וכשמנצחו אז הוא מוסיף לו כח, כמשל כשעושי' גדר ומסך בפני המים שלא ילכו כו' הנה אח"כ כשהם מתגברי' ודוחין את הגדר והמסך אזי ההליכ' בחוזק גדול ביתר שאת במרוצה גדולה וכח יתירה כו',
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-7fny9jy7
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.