ואמרת להם זה האשה
א'קג
הקדש ובין קדה"ק וכמ"ש מזה בלקו"ת בד"ה שבת שבתון יהי' לכם, ולכן שם מטמין העוונות אבל עכ"ז לא נהפכו לזכיות ולטוב ממש משום דלא אתהפכא באדם החשך לאור כ"א אתכפי', והנה התמיד הוא עולה שהוא ג"כ קדה"ק לכן עי"ז יכבוש עוונותינו, והנה שטר הוא בחי' אותיות, וזהו ג"כ ע"ד איזהו גבור שכובש את יצרו כו' וכן מצינו לשון זה בהקב"ה פ"ז דיומא דס"ט ע"ב וזהו"ע כבש שכובש את מדה"ד כמ"ש בפרד"ס ערך כבש, והיינו לפי שכבש מדת יעקב שהוא בחי' רחמים ומדה"ר כובשת את מדה"ד ומטה כלפי חסד, והיינו כי הכף מורה על כתר והב' על חו"ב ואח"כ שין ג' קוין חג"ת דז"א עי"ז נכבש מדה"ד, וז"ש ישוב ירחמינו יכבוש עונותינו שע"י מדה"ר המקבלת מכח"ב כובש מדה"ד, וב"ה ס"ל שממשיך כש"ב מדות דא"א ובו נמתק הדין לגמרי ונהפך לרחמים כמ"ש בלקו"ת פ' אמור בביאור ע"פ והניף הכהן אותם שכאשר השין דכשב קודם לבי"ת מורה על חג"ת דא"א משא"כ כשהשי"ן אחר הב' היינו כבש מורה על המדות דז"א, ומדות דא"א הם בחי' ורב חסד, גם י"ל זהו ענין יג"מ שהם ע"ס ועוד ג' בחי' שלמעלה מע"ס אפ"ל ע"ז מורה השי"ן דכשב, גם זהו בחי' בעה"נ ישבו אבותיכם כמ"ש בתו"א בד"ה ואלה המשפטים דר"ל למעלה מבחי' ונהר יוצא מעדן, אשר ע"כ מבחי' מים של עבר הנהר היוצא מעדן נמשך הכיבוס ע"ד תכבסני ומשלג אלבין תלים סי' נ"א, ועמ"ש בלקו"ת בשה"ש ע"פ שנייך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה, שבחי' הרחצה הוא ע"י המשכת מיין דוכרין שהם מבחי' מ"ה כו' ע"ש. והנה שינייך פי' בתרגום שהם הכהנים ולוים, אך כאן גבי התמיד שכולו לגבוה לא שייך לומר כן, ועמ"ש בתו"א פ' ויחי בד"ה חכלילי עינים בפי' ולבן שיניים מחלב דשם פי' שזהו"ע מדקדק במעשיו, גם שינייך י"ל השין דכשבים כנ"ל גם בחי' בני שנה ע"ד בשנותו את טעמו והו"ע אתהפכא מחשוכא לנהורא שלמעלה ממדריגת אתכפי', והנה גבי כבשים יש צמר וזהו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו לכן ס"ל לב"ה דכבשים ל' כיבוס בחי' כצמר יהיו שהוא בחי' שער רישי' כעמר נקי ועז"נ הנותן שלג כצמר, ובמד"ר פ' ויחי ע"פ כבס ביין לבושו שהוא מחוור להן ד"ת נמצא נק' כיבוס ליבון ובירור הדבר והרמב"ם במ"נ ח"א פ"ה פי' וכבסו שמלותם הוא זיקוק המדות.
ו) והנה לפ"ז י"ל פי' בני שנה ע"ד שארז"ל פ"ב דיומא דכ"ב סע"ב ע"פ בן שנה שאול במלכו, כבן שנה שלא טעם טעם חטא, ועמ"ש במעלת התשב"ר הבל שאין בו חטא, ועמ"ש ע"פ ויהיו חיי שרה דגבי מאה וגבי עשרים כתיב שנה ל' יחיד כי הם בבחי' כח"ב משא"כ גבי שבע שנים ל' רבים שהם בז"ת כי בג"ר ע"י היחוד בתכלית באא"ס אף שהם מאה הם נחשבים יחיד שנה אחת משא"כ בז"ת וע"ד איהו וחיוהי חד שלמעלה מיחוד איהו וגרמוהי חד ע' תו"א פ' יתרו בד"ה זכור ושמור כמו"כ י"ל פי' שנעשים כתינוק בן שנה ע"ד הנער בן מאה שנה ג"כ לשון יחיד והו"ע שנים קדמוניות דא"א שלמעלה מימים דז"א כו' ועד"ז י"ל פי' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו שיהי' ע"ד מאה שנה דא"א ע"י שמאריך באחד וממשיך מא"א בז"א וזהו ה' פעלך בקרב שנים חייהו, ועד"ז י"ל פי' בן שנה שאול כי שאול
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-pkqr6tmy
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.