וידבר משה אל ראשי המטות
א'רסה
הוא נו"ה, וצ"ל אמאי נו"ה יחמירו יותר מן המ', (ועוי"ל* כי נו"ה זהו רק ההסכם ממה שנשאר מההתבוננות דהיינו חו"ב ע' סד"ה ועשית ציץ בענין מצח וכמ"כ בחי' נצח כמ"ש באג"ה סי' טו וההסכם אינו סובל מי שעושה נגד הרצון וההסכם הוא מלא דינין אבל בהשכל עצמו אף שהוא מקור ההסכם יוכל למצא צד זכות כמו לא אוסיף כו' כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולכן ע"י בחינות שלמעלה מנו"ה מועיל תיקון להחוטא) וצ"ל ע"ד חכם עדיף מנביא ע' באג"ה סי' י"ט ע"פ עוטה אור כשלמה, ועוד כי בחכ' יסד ארץ וח"ת שרשה מח"ע, וגם שלמה מלך שהשלום שלו שמקבלת מקו האמצעי, ועמ"ש מענין חכמת שלמה בפרדס ערך חכמה שהיא בת זוג למלך שהשלום שלו ת"ת, ועמ"ש מזה בבה"ז פ' קרח ע"פ ויקומו לפני משה כו', שאלו לתורה א"ל יביא אשם (מענין* אשם ע' בלק"ת פ' פנחס סד"ה קדש ישראל לה' בענין כל אוכליו יאשמו דפי' קרבן אשם נזכר מענין קרבן אשם) ויתכפר לו, היינו תורה ת"ת והוא מדת הרחמים, ובו מאיר שם הוי' ולכן בכל הקרבנות נאמר רק שם הוי', משא"כ ח"ת יש בה ל"ב נתיבות והם ל"ב אלקים דמע"ב, וזבחי אלקים רוח נשברה ולא קרבן ע' זהר משפטים דק"ח ע"א, ועוד כי בבריאת העולם ע"י ל"ב אלקים לא הותר לאדם עדיין אכילת הבעל חי, א"כ ה"ה שאינו עולה לו לכפרה, שאלו להקב"ה אמר יעשה תשובה, פי' הקב"ה היינו כתר שנק' קדוש ומובדל, יעשה תשובה היינו תשוב ה' והוא בבינה שלמעלה מהת"ת הנק' תורה כי במקום שבע"ת עומדים כו' וזהו טוב וישר, ועוד כי התשובה מהני אף למזיד משא"כ הקרבן ע' אג"ה סי' כ"ח ד"ה למה נסמכה ובלק"ת סד"ה ולא אבה, בפי' ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה ובהביאור שם בסופו, והיינו שע"י הקרבן רק אתהפכא ק"נ וגם רק הטוב דק"נ בהמות ועופות הטהורי', אבל ע"י התשובה מתהפך גם הרע לטוב וזהו ויהפוך כו' את הקללה לברכה, וע' מזה ג"כ בד"ה מי אל כמוך נושא עון כו' ובד"ה כנשר יעיר ספ"ב, וע' סד"ה לבסומי בפוריא דרוש הראשון בענין עד דלא ידעי בין ארור המן כו' ובד"ה לבסומי בפוריא דרוש השני בענין מר דרור, ועיין בד"ה כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום בלק"ת פ' נצבים שהמצות נק' מצות הוי' ותשו' היא אשר אנכי מצוך יעו"ש. וזהו ההפרש בין שאלו לתורה שנק' ג"כ תורת הוי' ובין שאלו להקב"ה שהוא בחי' אשר אנכי מצוך כו' שעז"נ אנכי אנכי דוקא הוא מוחה פשעיך למעני כו', ועמ"ש מזה לקמן סי"ז דשם עיקר ענין זה שייך.
ז) ונחזור לענינינו. והנה אז כשחטא צריך האדם להביא קרבן מן הבהמה דוקא כמ"ש אדם כי יקריב מכם קרבן להוי' מן הבהמה כדי לכפר על נפשו הבהמית שממנה בא רוח שטות הנ"ל ובגמ' פ"ק דחולין דף ה' ע"א מן הבהמה להביא בני אדם שדומין לבהמה מכאן אמרו מקבלין קרבנות מפושעי ישראל, ור"ל שדומין לבהמה ע"ד נמשל כבהמות נדמו אעפ"כ כשבא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-g9mafsax
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.