ביאור אלה מסעי הג'
סא
וכמ"ש בלק"ת פ' בראשית בטעמי מצות בסוף ההקדמה, וג' בחי' אלה מבוארים ג"כ בהברכה בא"י לשון נוכח זהו ההמשכה הא' לעורר העלאת מ"ן, אח"כ אשר קדשנו במצותיו ל' נסתר והוא עיקר הברכה עמ"ש ע"פ עלי באר כו' והיינו ענין העשיי' של המצוה שהוא העלאת מ"ן ואח"כ וצונו על ד"ת או וצונו להניח תפילין וצונו על נט"י הוא ענין המשכת המ"ד כי וצונו לשון צוותא והתחברות שנמשך המ"ד בפנימית כו', וכמו"כ הוא ג"כ בענין הקרבנות שהקרבנות עצמן הן בחי' העלאת מ"ן מנפש הבהמית שבנוגה אל שרשן ומקורן הן בחי' ד' חיות שבמרכבה כו' ועי"ז נמשכים ויורדים מ"ד מבחי' אדם שעל הכסא אך גם כדי שיתעלה נפש הבהמית בבחי' מ"ן הוא ע"י הכהן המקריב שהוא חסד עליון הנמשך תחלה להעלות המ"ן כו' וכנ"ל, וענין ההפרש בין תורה למצות שהתורה היא בחי' איברים הפנימיים וגם נק' מזון לנפש והמצות הן בחי' איברים החיצונים וגם נק' לבושים הענין הוא כי למעלה יש אורות וכלים והנה התורה שהיא בחי' שכל וחכמה היינו שנמשכת מבחינת אורות (כי יחוד אור א"ס בחכמה נק' איהו וחיוהי חד חיוהי הן אורות וגרמוהי הן כלים) והמצות שהן בחי' עשייה היינו שנמשכים מבחי' כלים אך לפי שמ"מ שרש הכלים למעלה מן האורות לכן פעמים משמע שהמצות למעלה מן התורה, וזהו שאמרו וכל הלומד שלא לעשות נוח לו שנתהפכה שלייתו על פניו כו' כי המצות שהן מבחי' כלים הנה הכלים לגבי האורת הן כמשל השליא שמקפת את הולד ונולד בשליא וגם השליא נוצרה תחלה מהטפה כו' (וכמ"ש מזה באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי חד), וכך שרש התהוות הכלים קדמו לאורות וזהו ענין ויהי ערב ויהי בקר כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא, והענין כי התורה היא בחי' פנימית והמצות הן הם בחי' חיצונית אך שהוא בחי' חיצונית מבחינה עליונה יותר שלהיותה עליונה ביותר לא יוכל להתגלות רק בחי' החיצונית (ועמ"ש כיוצא בזה בענין שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם, בפ' מקץ) לכן פעמים נז' שהתורה למעלה מהמצות (כהובא לעיל בפ' אחרי ע"פ כי ביום הזה יכפר, וע"פ וידבר אלקים כו' גבי שבועות) ופעמים נז' שהמצות למעלה מהתורה (כהובא לעיל ע"פ יביאו לבוש מלכות ושאר דוכתי) ושניהם אמת, כי התורה היא בחי' פנימית והמצות הן חיצונית אך שהן חיצונית של בחי' עליונה מאד למעלה מבחי' פנימית של התורה והיינו בחי' גלגלתא ובחי' מוחא שהמצות נמשכים מבחי' גלגלתא תרי"ג ארחין והיא למעלה מן המוח ומקפת אותו ומ"מ המוח הוא בחי' פנימיות, ולכן התורה היא בחי' מזון לנפש שהתגלותה בג"ע בבחי' פנימית בטעם ושכל משא"כ מהמצות נעשים לבושים שאינן יכולים להאיר רק בדרך לבוש שהוא בחי' חיצוניות כו'.
ומעתה נחזור לענינינו לענין המסעות, שהי' בהם נסיעה וחנייה שהם העלאה ואח"כ המשכה, כמו ההעלאה של עשיית המצוה שעי"ז נמשך המשכה מלמעלה כנ"ל, וכמו שכדי להיות העלאת העשיי' צ"ל המשכה בתחלה והוא ענין שכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן כנ"ל, כמו כן ג"כ בענין המסעות זהו ענין ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם שהוא המשכת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-3ystrhma
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.