א'שצא

נחל השטים, בחי' נחל השטים מפורש ברבות פ' בלק ע"פ וישב העם בשטים יש מעיינות כו' ומעין של שטים של זנות הי' כו' וא"כ הוא כענין מים המרים הנ"ל, וכן פי' בזוהר ס"פ ואתחנן דף ע"ר ע"ב דההוא נחל אסגי חביבותא דזנותא, והיינו כי שטים לשון נטי' והסרה כמו איש כי תשטה אשתו, ואם לא שטית טומאה כו' והיינו כי נחל הוא יסוד כמ"ש במא"א אות נו"ן סכ"ו, ונחל השטים היינו יסוד דקליפה דו"נ, גם שטים ע"ד אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות והוא הסתלקות הדעת כי בקליפה אין מוח הדעת כו', וענין התיקון בעצי שטים ענין הבירור מחו"ב דקליפה ע"ד שיש יתרון לחכ' מן הסכלות כו', א"נ בחי' שטים כשמתברר זהו ענין ואני בהמות הייתי עמך וע"ד אהני לי' שטותי' לסבא בפרק שני דכתובות די"ז ע"א ופירש"י שהי' מתנהג כשוטה ובפ' מומין אלו בבכורות דמ"ד ע"ב אימתי בזמן שאתה משים עצמך כבהמה כו', ועמ"ש בד"ה ויאכילך את המן בענין בהמה רבה שלמעלה מבחי' אדם כו', וע"ש בגמ' דכתובות הנ"ל שוטיתי' שטותי' שיטתי' וכל הענינים הנ"ל י"ל בפי' ויעש כו' עצי שטים, ובמא"א אות ע' סי' י"ז עצי שטים נו"ה מעמידים המל' הנק' שטה ובאות שין סכ"ח שטה נק' המל' עכ"ל, והנה מבואר במ"א ענין פי' ומעין יצא כו' שהוא ענין גילוי שלמעלה מסדר ההשתלשלות שעי"ז דוקא והשקה את נחל השטים, כי ע"י סדר ההשתלשלות מ"ש ונהר יוצא מעדן כו' אזי ומשם יפרד כו' עד שנמשך ד' ראשים שהם מצרים בבל כו' והיינו לפי שהנהר הוא בחי' יש בריאה שבאצי' משא"כ המעין בחי' והחכ' מאין תמצא וזהו ענין ביוד נברא העוה"ב, וכן ע"י ויורהו ה' עץ אשר פי' בפ' בשלח ד"ס ריש ע"ב ואין עץ אלא תורה דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה, ובחי' עץ חיים היינו כמ"ש והחכ' תחי', ועי"ז וימתקו המים ע"ד והשקה את נחל השטים כנ"ל, ועמ"ש בת"א פ' בראשית ע"פ הן האדם הי' כאחד ממנו מענין ולקח מעץ החיים וחי לעולם כו', ועמ"ש ע"פ פקח עיניך וראה כמשל הראי' גורמת לקרב הדבר לעצמיות כי אין דומה שמיעה לראי' וכשהמלך רואה בעיניו גודל יסורי בנו יקירו כו' מתחרט על היסורין אף שהם כדי לתקן הבן כי יכול לתקן שלא ע"י יסורים, וזהו שאנו מבקשים מחוק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורים כו' כי הוא כל יכול ע"ד ויהפוך את הקללה לברכה כי אהבך כו', וזהו ענין עץ חיים שהמתיק מים המרים אף שלא יוכלו לשתות מים ממרה ע"ד מ"ש המדרש כי תשא פמ"ג שבימי דניאל לא הי' לנו מי שיחלה המרירות שנא' ולא חלינו את פני כו' ר"ל אנחנו מרים אנו ע"כ ביקש דניאל פקח עיניך וראה כו' וממילא יומתקו הדינין הקשים, אך מ"ש המדרש שהוא דבר מר לכאורה פליג עמ"ש הזהר שהוא עץ החיים כו', א"נ לפי שגילוי מו"ס בא ע"י גבורה דע"י ומזה נמשך שערות דת"ד שהם שערין קשישין כו' והם ג"כ בחי' דינין כו', ואפשר שזהו מחלוקת התנאים ברבות פ' ויקהל פ"ן ומה הי' י"א זית וי"א ערבה וי"א הרדופני הי' וי"א עיקרי תאנים ועיקרי רימונים כו' עכ"ל דמ"ד זית הי' י"ל שרומז להמשכות י"ג ת"ד כנודע מענין ושנים זיתים עליה שהם ב' המזלות ונוצר ונקה כו' משא"כ מ"ד עיקרי תאנים ועיקרי רימונים הנה רמון הוא בחי' מט"ט כו'.

בלק"ת פ' בשלח בד"ה ויבאו מרתה ובד"ה ויבא עמלק בחי' מ"ר וכנגדו בקדושה רם כו' הובא בי"נ אות מם סצ"ב, והענין שבחי' מר זהו ק"נ כנ"ל, והנה שרש יניקת הק"נ הוא דוקא מבחי' רם ע"ד אם תגביהי כנשר כו' וכמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה כי עמך מקו"ח בפי' רם על כל כו' וסד"ה וידבר אלקים כו' וארא כו' ובד"ה בשלח פרעה בענין כמה ארך אפים כו' ולכן ע"י שמבררים ומהפכים מרירו למיתקו נתגלה בחי' רם וזהו ארוממך אלקי המלך כו' ובמדרש כשהעלה דוד את הארון אמר כירי רם כירי רם כו'.

שם שם לו חוק ומשפט. רבות ר"פ ואלה המשפטים קמ"ה ד', בשלח פכ"ה קמ"ב א'. זח"ב בשלח ד"ס ע"ב משמע חוק ומשפט הם מל' וז"א, ובפ' שמות די"ח ע"ב פי' חוק ומשפט ע"ד מ"ש כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב, וס"פ משפטים קכ"ה ב', ורש"י בפי' החומש פי' במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם שבת ופרה אדומה ודינין, א"כ חוק הוא פרה והנה ענין פרה אדומה הוא לטהר טומאת מת שלמטה מטה מק"נ כמ"ש באגה"ק והיינו דאתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקן כי מרירות זהו בחי' מיתה כמ"ש אכן סר מר המות והאבילות נק' יום מר, ע"כ לטהר מטומאת מת זהו ענין מרירו למיתקא לכן שייך למרה שהוא ג"כ ענין להמתיק מים המרים, ומשפט ודינין היינו ג"כ כמשפט הראשון כהלכתא קדמייתא כמו שהי' קודם חטא עה"ד טו"ר והיינו להפריד כל הנזיקין כו'. א"נ י"ל חוק ומשפט הוא גלגלתא ומו"ס כתר וחכ' שבכתר החוק הוא מה שאינו מושג והמשפט מה שנמשך ממנו בבחי' השגה, וע' בספר פנים יפות פי' שהחוק עצמו יומשך בבחי' השגה, וזהו כנ"ל שהחכ' שבכתר הוא גילוי הכתר שבכתר כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org