וידבר משה אל ראשי המטות
א'רסה1
לחזור בתשובה מקבלים ממנו קרבן. והנה כפרת הקרבן על הנפש החוטאת הוא ע"י שיורד אש מלמעלה ואוכל הבהמה שע"ג המזבח, והענין הוא כי שרש הבהמה הגשמיות למעלה כמו שהי' קודם השבירה הרי היא גבוה מבחי' אדם (עמש"ל ססעי' ב' ועמ"ש בתו"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה), וכמ"ש במ"א בענין בהמות בהררי אלף שהוא בחי' אהבה רבה שלמעלה מהשכל, וכאשר אש שלמעלה יורד ואוכל הבהמה הגשמיות שע"ג המזבח הנה היא עולה ונכללת בשרשה הראשון (ע' בלק"ת בשה"ש בד"ה לבבתיני וז"ל וע"י הקרבן עולה החיות של הקרבן ונכלל בשרשו בחיות הקודש והחיות נושאות כו' ומתרוממים ע"י הקרבן בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות עד אור א"ס ב"ה ממש ע' בזהר ר"פ צו בפירוש שנק' העולה קדשי קדשים), ובאתדל"ת אתדל"ע מעורר בחי' המשכות י"ג מדה"ר מי"ג ת"ד שלפני האצי' להיות נושא עון ועובר על פשע ויכופר עון הנפש החוטאת כו' וזהו תוכן ענין כפרת הקרבן על הנפש החוטאת (ועמ"ש סד"ה ועתה יגדל נא כח אד' בענין כאשר דברת לאמר ה' ארך אפים נושא עון, והנה קרבן גימט' ארך אפים. ועוי"ל ע"ד שנתבאר בד"ה שבת שבתון בענין יוהכ"פ יום סליחה לפי שבו נכנס כה"ג בקדש הקדשים וענין קדש הקדשים שגם מבחי' קדש הוא מובדל כענין והבדילה הפרוכת כו' והמצות הם מבחי' קדש כמאמר אשר קדשנו במצותיו וכשפגם בבחי' קדש הנה ע"י ההמשכה מקדש הקדשים יתוקן החטא, ועמ"ש כה"ג בד"ה ועשית ציץ בענין קדש למ"ד מלמטה הוי' מלמעלה, והנה הקרבנות חטאת ועולה ואשם נקראים ג"כ קדשי קדשים וכמ"ש בזהר ר"פ צו דכ"ו ע"ב ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי ואמר הא קשורא דכולא אתקשר בקדש קדשים לאתנהרא, ור"ל כי ז"א נק' מלכא קדישא ועתיק נק' קדש הקדשים כמ"ש בספד"צ רפ"ה יהי רקיע בתוך המים להבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים עתיקא לזעירא אתפרש ואתדבק כו', וע' מזה בזהר פקודי דרל"ט ע"א ושם פי' המק"מ דקדש הקדשים הוא בינה, וזו"נ הנקרא אדם ובהמה מ"ה וב"ן עולים ע"י הקרבן בסוד מ"ן לבינה, אך המכוון הכל א' דהתגלות עתיק הוא בבינה וכמ"ש בת"א סוף הביאור דמזוזה מימין בענין שמו הגדול, ור"פ לך לך בענין הוא דא עתיקא וע' כה"ג בזהר ר"פ יתרו דס"ז ע"ב גבי אית מלך לעילא דאיהו ברזא דקדה"ק ואית כהן דמשמש תחותי' כו' שיש בו ג"כ שני פירושים בינה או מל' דא"ק שהוא עתיק כו', וכן בין בינה לז"א יש פרסא המבדלת בין הקדש לקדה"ק כנודע בענין מי ברא אלה כו' שבחי' ו"ק דז"א הנק' אלה נק' ברא בריאה יש מאין לגבי מי שהוא בינה לפי שפרסא מפסקת כו', וכיון שע"י הקרבן בהמה ב"ן מתעלים זו"נ לבינה שהיא שם ס"ג שלמעלה משם מ"ה בחי' אדם והיא הנק' על הוי', לכן עי"ז מתכפר החטא והעון שהמצות הם בז"א רמ"ח אברים דמלכא והוא בחי' מלכא קדישא ע' בה"ז פ' אמור ד"ק ע"א על המאמר אימתי זיווגא דמלכא קדישא בכנס"י שז"א כשמקבל מוחי' דאבא נק' מלכא קדישא וזהו ע"י התורה אורייתא מחכמה נפקת וקדמה אלפים לעולם שהם חו"ב ע' בת"א ר"פ בראשית בד"ה השמים כסאי, וע"י החטא פוגם בבחי' קדש, לכן ע"י הקרבן שממשיך מבחי' קדש הקדשים יתוקן הפגם ויתכפר להחוטא, וזהו כמים הפנים לפנים כן לב האדם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-44k2enbe
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.