וידבר משה אל ראשי המטות
א'רפא
שבתורה יש לבוש וגוף ונשמתא ונשמתא לנשמתא, וא"כ י"ל דהן הן גופי תורה גוף הדינים שבתורה וכן פי' הרמ"ז שם, אבל היתר נדרים שאינו מבואר בתורה כלל כ"א ברמז אינו נמשך מבחי' גופא דאורייתא שהוא הכלים כ"א מבחי' נשמתא דאורייתא שלמעלה מבחי' גופא כו' ועמשל"ק סעי' י"ז בענין שהתורה נק' חיי עולם.
קיצור. וזהו היתר נדרים פורחים באויר, אוירא דכיא יסוד אבא, אויר אור יו"ד, ומשם שרש האותיות כי לנפש חי' לרוח ממללא לכן מאותיות התפלה קושר כתרים יה"ר כמ"כ יכול להתיר איסור הנדר כי הם אותיות עליונים יותר מהנדר אתי דבור ומבטל דבור רפ"ג דקדושין, גם להעיר מענין ונטה את ידך יוד, גם פורחים באויר ע"ד מגדל הפורח באויר שהוא אות למ"ד בינה נק' מגדל ע"ד חותם בולט, וכן אתוון רברבן פורח באויר כתר ג' אותיות אמ"ש נק' אמות אויר כתר כו' בחי' אין, קדש למ"ד מלמטה הוי' מלמעלה, וכמ"כ היתר נדרים תשבע"פ דברי סופרי' כי ספר דיו אותיות יו"ד חכמה ע"י ה' אצבעות בינה נמשך בקולמוס יסוד ע"ג הספר מ' וזהו שם הוי' דאצי' משא"כ סופר בחי' אויר, אותיות החקיקה, איה סופר את המגדלים, הן הן גופי תורה אבל היתר נדרים הנמשך מבחי' אי' סופר זהו נשמתא דאורייתא.
יג)יג וזהו וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר כו', איש כי ידור נדר כו'. דהנה יש ב' מדריגות אחד לאכפייא לסט"א והב' לאהפכא כו' וע"י הנדרים שאומר ככר זה כקרבן כו' נעשה בחי' אתכפי' כנ"ל ואמנם מהיכן יש כח זה בדבור הרי מבואר למעלה לפי ששרש הדבור בא מן החכמה וישראל שרשם בחכמה, וידוע דבחי' משה שרשו מן החכמה כי חכמה כח מ"ה ומשה הוא בחי' ונחנו מ"ה (וע' בת"א ס"פ בשלח בדרוש לחם משנה) וזהו וידבר משה אל ראשי המטות כלומר שהי' ממשיך להם כח ועוז (של הדבור שיהי' יוכל לאכפיא ק"נ ולהעלות הדבר המותר שיהי' כקרבן כו' וכ"ש הכח להתיר הנדר) מן החכמה שרש בחי' זו דנדרים להיות אתכפי' סט"א ע"י הדבור שיאמר ככר זה כקרבן. וביאור הענין דאי' במד"ר ר"פ דברים שע"י התורה זכה משה לדבור מה שמתחלה אמר לא איש דברים אנכי, וצ"ל דהרי מה שהי' משה כבד פה זהו לפי שהי' מעצם הביטול דחכמה כח מ"ה שלא יכול להשפיל א"ע בדבור א"כ מהו ענין שזכה לדבור. ואפ"ל כי משה אמר ונתתי עשב ע"י שכינה מדברת מתוך גרונו עד שיוכל לומר ונתתי, ולבחי' דבור כזה הוא שזכה משה ע"י התורה וכמ"ש סד"ה משה ידבר המשכת יחו"ע ממש עד כי והאלקים יעננו יחו"ת כו', וזהו"ע וידבר משה שהשפיע לבנ"י הדבור ע"ד הנ"ל, ומזה יובן ענין כח ומעלת הדבור שבאדם כשמקיים נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו כו' ע' מזה בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-ds8q828r
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.