אך בגורל יחלק הארץ
א'סו
שהקב"ה בעצמו יחלק את הארץ, היינו בחי' ארץ עילאה, כי הנה כתיב אתהלך לפני ה' בארצות החיים שיש ב' בחי' ארץ, ארץ עילאה וארץ תתאה והיינו בחי' מל' ובינה, וע' בתו"א בד"ה וישב יעקב בענין ארץ מגורי אביו בארץ כנען, והנה חלוקת הארץ שהי' ע"פ הגורל הי' בחי' ארץ תתאה בחי' מל', ולכן דור המדבר שהי' דור דעה שהיו מבחי' לאה עולם המחשבה וע' בד"ה שלח לך ויתורו בבוך במדבר, לא רצו ליכנס לארץ, שלא רצו להשפיל א"ע בבחי' דבור בחי' מל' ארץ תתאה יעו"ש באורך שרצו לקיים המצות ג"כ ברוחני' כו', אבל בחי' ארץ עילאה שיתגלה לע"ל בעוה"ב בא"י יהי' החלוקה ע"י הקדב"ה בעצמו, ויתחלק לי"ג חלקים דוקא שהוא מספר אחד עולה י"ג להיות שיהי' גילוי אלקותו ית' למטה דוקא ויהי' גילוי אחדותו ית' ונק' גורל, הגם שלא יהי' עפ"י הגורל כמ"ש מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו, שקאי על מה שישראל לא ביררו להם כלום כ"א הקדב"ה בעצמו דוקא וכמ"ש במד"ר ע"פ חלקי הוי' אמרה נפשי משל למלך שהי' עמו דוכסים ואפרכין ואסטרולטין זה בירר לו דוכס א' וזה בירר לו אפרכס, הי' שם פקח אחד אמר אנא נסיב מלכא, כך אוה"ע עובדין לחמה וללבנה, אבל ישראל חלקי הוי' אמרה נפשי, דלכאורה צ"ל מה צריך לפקחות כ"כ שיבור לו המלך בעצמו, הלא הוא הממנה הדוכסי' והאפרכסין. אך הענין הוא בהיות ידוע שלפני המלך צ"ל הביטול יותר הרבה מלפני השרים הגדולי' אפילו, ולכן כשרוצה בבחי' הביטול הגדול רק בכדי שיעלה לו בחלקו המלך בעצמו זהו הפקחות כו', ובעבודה הנה מסט"א באה ההשפעה בקל, וז"ע זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, חנם בלא מצות, אבל בכדי לקבל מסט' דקדושה צ"ל אתדכיותא דגרמי' כו', ואעפ"כ רוצה בזה יותר וזהו הפקחות, ע' מזה באורך בד"ה את ה' האמרת היום, ומה"ט כולם מתחלפין ומלכא אינו מתחלף, כי אני הוי' כולא חד כו', והגם כי לע"ל יהי' בחי' גבוה יותר מ"מ כו"ח כו', וזהו ג"כ ענין שהקב"ה בעצמו יחלק את הארץ ולא ע"פ הגורל כו', כי ענין הגורל הוא מה שלמעלה מהשגה, אבל כ"ז הוא עכשיו, אבל הנה בחי' זו יהי' מושג ולע"ל יתגלו טעמי מצות, וא"כ יתגלו בחי' אורים ותומים ברוחני' ג"כ ולכן יחלק הקב"ה בעצמו, הכוונה שיומשך החלוקה גבוה מאד נעלה, וזהו ע"י חלקי ה' אמרה נפשי שבחרו בעצמם את הקב"ה ולא רצו בשום בחי' כלל, כמ"ש ועמך לא חפצתי לא בגעה"ת ולא בגעה"ע כ"א הקב"ה בכבודו ובעצמו כו'.
ומעתה יובן ג"כ ענין מ"ש יהושע לעכן אל תוציא לעז על הגורלות כי עתידה א"י שתחלק ע"פ הגורל. כי הנה עכן ע"י התשובה יש לו חלק לעוה"ב וכמארז"ל במשנה ואי אתה עכור לעוה"ב, וא"כ כשלא יסמוך על הגורל עכשיו הנה ע"י הבירור די הי' לו שיגיע למדרגת הגורל שהוא כמו חלוקת הארץ דעכשיו, ובעבודה היינו יחידה שבנפש כו' כנ"ל, ובאמת ע"י התשובה יכול להגיע עכשיו למדרגת הגורל, ולע"ל יהי' לו החלק מגורל דהקב"ה שנק' ג"כ גורל כו'. ולכן הקשו התוס' כי הי' גם אורים ותומים ונשארו בקושיא. וי"ל כי כוונתם להורות על חלוקה דלעוה"ב כו' וכנ"ל, ואם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-x4xg83hf
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.