לה

קיצורים והגהות ללקו"ת מטות

קיצורים והגהות להביאור בלקו"ת מטות

י' מאמרו' מל' ש' ב"ן כי בי"ע בע"ג ונפרד א"א שיתהוה מע"ס דתיקון כ"א מע"ס דתהו שנפלו לשם ב"ן. כי בתיקון הכלי בטל להאור שבתוכו, ובתהו שהאור נסתלק והכלי בפ"ע וגם נשבר יוכל להיות מקור ליש, וזהו ג"כ מרחפת מת רפ"ח ומזה נמשך נוגה, ומ"מ נמצא ג"כ הארת מ"ה כי בבי"ע יש ג"כ פנימי' וחיצונית הפנימי' ביטול ושרשו ממ"ה והחיצוני' יש ושרשו מב"ן.

האדם כלול ממ"ה וב"ן ואדרבה גופו ונה"ב הם מבחי' דב"ן שנפלו למטה יותר מכל דצ"ח שיכולה לעבור כו' וזהו אחור וקדם [ור"ל גם גוף ונה"ב י"ל כן לגבי דצ"ח מטעם הנ"ל. רי"ל וכ"כ בת"א ע"פ וייצר דגוף האדם למטה מדצ"ח כו' ע"ש עיקר התכללו' תיקון ותהו באדם שהנה"א שבו אינו משבה"כ כו'] כי משל מנפילת אבן כו' לכך דצ"ח נשפלו למטה ממדבר ובשרשן נהפוך הוא כו' וכן דצ"ח עצמן כו' [נכתב* בהתורה]. [הא' אחור וקדם על הנה"א למטה היא קדם ובשרש' אחור תיקון נגד תהו, הב' עד"ז ג"כ בנפש הבהמי' שהן קדם כי הן פני אדם משא"כ דצ"ח ומ"מ בשרשן בתהו אחור הג' להפך מצד שיכולה לעבור היא אחור. א"כ נימא דמה"ט שרש' בתהו גבוה יותר וזה ע"ד שנת' במ"א שהבחירה נלקח' ממקום גבוה כו'. וכאן נת' אופן הג' רק לגריעותא שלהיות' קדם ושכלי' זהו אחור כו' שיכולה כו'].

וזהו לכו לחמו, מוצא ב' פי' ב"ן ס"ג, תהו אדם דיצי' פה דא"ק ועי"ז יחי' האדם דעשי' תיקון ע"י בירור נוגה ממשיך כ"ע שלקח ה"ר דכתר דבן וע"י המשכה זו תוס' אור בוקעי' הכלי (ע' זבת חלב כו') נמשך ג"ע. וזהו לחמי ולכו לחמו מאדך רצ"ע נמשך בנפש כו'.

נ"א אחור וקדם על נה"א שיצא אחור לאחר התהו כי עתיק דתיקון לקח ה"ר דכתר דב"ן כו' ומ"מ למטה קדם כי תהו נפל בשבה"כ, וכן בנה"ב והגוף אחור שיכול לעבור וקדם דא"כ שרשו בתהו גבוה כנ"ל.

שיקדישו* בפה דאל"כ ה"ל חולין בעזרה צ"ע ברמב"ם. והטעם לפי שנפלו והאדם מתיקון ע"כ מעלה אותם ע"י הפה וממשיך עי"ז א"מ, כמו מהקו נמשך העיגולים כו', ודוקא א"מ יוכל להמשיך לו שבפנימיותו כו', וכך הנדר שע"י הבל הדבור ממשיך בו א"מ להעלותו למעלה, וזהו בחיי המלך בינה שמשם נמשכי' כל המקיפים וע' בפע"ח שער יוהכ"פ פ"ב, וזהו קדושין.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org