עולת תמיד
א'קמד
והסתלקות כללות החיות וכנ"ל באריכות שבחי' שמו הגדול הוא מקור התענוגי' דלאו מכל אינון מדות איהו כלל אלא שמאיר ומתלבש בהתו' ועי"ז נמשך בנש"י ומשם מתחלק ונמשך לכל העולמות כולם א"כ ע"י ביטול תו' גורם ח"ו מניעת אור זה שהוא כללות החיות וכמו באדם שבראש הוא עיקר משכן חיות הנפש כו' לכן מחמת ביטול תו' אבדה הארץ כו'. וזהו שפי' רז"ל ב"מ פ"ה ונדרים פ"א על עזבם את תורתי דהיינו על שלא ברכו בתו' תחילה דלכאורה אינו מובן הלשון בתורה והל"ל על התו', אלא הענין כי ברוך הוא לשון המשכה וברכו בתו' תחילה הוא כי בהתורה הוא תחילת הברכה וההמשכה וגילוי התענוג עליון מבחי' שמו הגדול וע"י שמנעו גילוי זה והמשכה זו מבחי' שמו הגדול בתו' נעשה מסך מבדיל ויניקת החיצונים ומזה בא הגלות שנמשל לשינה כמ"ש ויקץ כישן ה' והיינו כמו בשינה הוא הסתלקות השכל ונשאר רק קיסטא דחיותא כן מצד שלא ברכו בתו' תחילה הי' הסתלקות פנימי' השפע של התענוג העליון במוחי' עליונים ונק' שינה כנ"ל וע"י תפילה ות"ת מעוררי' כביכול מבחי' שינה וממשיכי' גילוי החיות מבחי' שמו הגדול בתו' ומשם לכל העולמות, וזהו ענין ישראל לי ראש כו' שנש"י הם כמו ראש שבו מלובש המוחין דהיינו בחי' החכ' ובה מלובש גילוי חיות הנפש כך כביכול למעלה נק' נשמות ישראל ראש שהם מתקשראן באורייתא בחי' ח"ע ואורייתא בקוב"ה בחי' שמו הגדול כו' (ועמ"ש במ"א ע"פ מאמר הזוהר ריש פ' תולדות ע"פ מי ימלל גבורות ה' ושם נתבאר ג"כ ענין ג' בחי' תורה ואדם מישראל והארץ, שבחי' התגלות אא"ס בתו' וישראל ע"י עסק בתו' ממשיכי' האור בהעולמו' כו' ע"ש באריכות והוא קרוב למ"ש כאן רק שנאמר בלשון אחר), והנה לפמ"ש כאן שישראל* למטה מתורה ובביאור ע"פ יונתי שישראל למעלה מהתורה וכמ"ש ותו' שם בישראל ובפרט תגדל הקושיא לפמ"ש בביאור השני ע"פ יונתי איך דשרש ישראל מפנימיות החכ' והתו' בחי' נובלות חכ' שירדה להיות מוחין למדות דז"א שהם כשר ופסול טמא וטהור כו' ואפ"ל דלק"מ לפמ"ש דיש ב' מדריגות בישראל א' ישראל עלו במח' ב' ישראל שלמטה א"כ מ"ש מתקשראן באורייתא היינו ישראל דלמטה אבל ישראל דלמעלה גבוה מהתו', אלא לפ"ז קשה מ"ש כאן שבחי' שמו הגדול מאיר בהתו' ולמ"ש התו' מקבלת מישראל דלעילא, ואפשר באמת כן הוא ומש"ל שהתו' מקבלת מבחי' שמו הגדול היינו ע"י אמצעות ישראל דלעילא כו' וא"ש נמי לפמ"ש במ"א ע"פ סדין עשתה כו' דהתו' הוא מבחי' אח"פ דא"ק שהם כלי חיצוני' וישראל שרשן מפנימיות א"ק ששם שורה שמו הגדול מל' דא"ס כו', א"כ אפשר בע"א והוא דבאמת אורייתא סתי' וגלי' וישראל נמי יש בהם ב' בחי', וא"כ מש"ל שבחי' ישראל דלעילא גבוה מהתו' היינו מבחי' גלי' שבתו' ר"ל התו' שירדה להתלבש באצי' אבל פנימי' התורה היא בחי' ואהי' אצלו שעשועי' שעשועי המלך בעצמותו גבוה מישראל אפי' מישראל דלעילא ומקבלת משמו הגדול בעצמו וישראל דלעילא מקבל מהתו' זו אלא שבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-6h3n9q46
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.