ביום השמיני עצרת כו'
א'קצו
וזהו ענין מקדש ישראל והזמנים, ומזכירים לשון זמנים דוקא עם היותו הבחי' נמוכה מאד כנ"ל אלא לפי שאדרבה היא הנותנת שישראל ממשיכים בחי' הארת קדש העליון גם בבחי' הזמנים ממש, והיינו ענין ישראל דקדשינהו לזמנים. (והנה פי' מועדי ל' יחוד וחבור זהו"ע יחוד או"א כמשנ"ת בסידור ע"פ להקריב לי במועד ולכן ביו"ט יש שמחה כי ע"י התחברו' חו"ב נמשך השמחה וכמ"ש ע"פ לויתן זה יצרת לשחק בו בדרוש ברכת הזימון, אך אשר תקראו אותם במועדם לשון זמנים היינו להמשיך מוחין דאו"א הנק' מועדי שיתגלה בחי' זו בזו"נ ששם הוא בחי' הזמן, ובחי' זו הוא אשר תקראו אתם דוקא, ואפשר שבחי' הא' אינה תלוי' בישראל רק ישראל דקדשינהו לזמנים שיומשך הגילוי הזה בזו"נ ולולי ישראל לא הי' נמשך זה למטה כ"א רק באו"א כו' ולכן לא אמרינן מקדש ישראל והמועדים, כי המועדים עצמן הן מועדי ה' אך לולי ישראל לא היו נמשכים ומתגלים בזו"נ א"כ ישראל קדשינהו לזמנים. וצ"ע דבר"ה ויוהכ"פ אינן אומרים כן רק מקדש ישראל ויוהכ"פ כו'. וי"ל דהא בר"ה ויוכ"פ ג"כ מברכים ברכת הזמן שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה כמ"ש בגמ' ספ"ג דעירובין ד"מ סע"ב והלכתא אומר זמן בר"ה ויוהכ"פ. אך באמת זה אינו דהא גם גבי מועדי הוי' כתיב אשר תקראו אותם ושם לא נזכר עדיין במועדם וצ"ל דגם יחוד או"א שייך ע"י נשמות ישראל כי הגם דאו"א הם תרין ריעין זהו זיווג דחיצוניות להחיות העולמות אבל זיווג דפנימיות להוליד נשמות חדשות באתעדל"ת תליא כמ"ש בפע"ח שער הק"ש פי"א, וע' בפ' חוקת דקפ"א ע"א ועמ"ש בביאור ע"פ יונתי בחגוי וע"פ ונקדשתי בתוך. ועוד י"ל דהנה מבואר למעלה דפי' מועדי הוא ג"כ ענין זימון וכמ"ש בפ' אמור צ"ד תלתא אינון דזמינין מקדש והזימון היינו עליית חג"ת לאימא עילאה ועי"ז מקבלת אימא מאבא ונמשך השפע לחג"ת ג"כ ואח"כ הוא בחי' אשר תקראו אתם במועדם להמשיך גילוי זה למטה במקום המדות ובנוק', והוא ע"ד שנתבאר כה"ג בענין הברכות בפע"ח שער הברכות פ"ג ובפי' הרמ"ז ר"פ עקב דף רע"א תחלת ע"א.
והנה כתיב מועדי ה' אשר תקראו אתם כו' אלה הם מועדי ומבואר במ"א הפי' דשם הוי' היינו באצי' יו"ד חכמה ה' בינה כו', וזהו"ע מועדי ה' יחוד וחבור או"א והתגלות זו נמשך בזו"נ שהם ו"ה, אמנם אלה הם מועדי הפי' של עצמות המאציל, כמו הפי' אני ה' דאני היינו עצמות המאציל שנמשך ע"י צמצום באצי' להיות שם הוי' כו' ועד"ז מועדי היינו דעצמות המאציל. ונלע"ד ביאור הענין כי הנה ג' מועדים הם חג"ת כנגד ג' אבות אשר בפסח הגילוי בחסד כו' וידוע בענין בעבר הנהר ישבו אבותיכם ששרש האבות הוא חג"ת דאריך וכמ"ש במ"א ע"פ אם בחוקותי תלכו, וזהו ענין מועדי ממש היינו בפסח הגילוי מבחי' כי חפץ חסד הוא חסד דעתיק ולכן הוא אתעדל"ע בלי אתעדל"ת, ואח"כ בשבועות מ"ת אנכי ולא יהי' לך מפי הגבו' שמענום י"ל אורייתא מחכמה נפקת ושרשה ממו"ס שבה מלובש גבורה דעתיק ולכן ניתנה ע"י שופר, וסוכות בחי' ת"ת ויעקב נסע סוכתה שרשו מבחי' ת"ת דעתיק כו' ועמ"ש ע"פ הזהר וישב דקפ"א בענין מאד מסט' דיעקב כו', ועמ"ש בענין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-g53ec5xs
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.