קדש ישראל
א'ריח
הסנהדרין שכל עבודתם הי' בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא וזהו הי' עיקר התענוג שלהם, ועז"נ עיני האדם לא תשבענה כו' מבחי' התענוג דהסתכלות ביקרא דמלכא כו'. ומה שהכתיב הוא באחד והקרי באחת, היינו אם עבודתם בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא נמשך מבחי' יחו"ת אז הוא באחת מעיניך ואם עבודתם בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא הוא מבחי' יחו"ע אזי הוא כפי הכתיב באחד מעיניך כי אחד הוא בחי' יחו"ע כו', ועש"ז נק' הסנהדרין עיניך כו', ופי' עיניך בשדה כו' שדה הוא ציון כמ"ש ציון שדה תחרש וכתיב וירא והנה באר בשדה וארז"ל זו ציון וכתיב כריח שדה אשר ברכו ה', וע' במד"ר פ' קדושים פכ"ד ע"פ ישלח עזרך מקדש ומציון כו' שארז"ל שכל טובות וברכות ונחמות שהקב"ה עתיד ליתן לישראל אינו אלא מציון, ישועה מציון שנאמר מי יתן מציון ישועות ישראל (תלים י"ד) תורה מציון שנאמר כי מציון תצא תורה (ישעי' ב' ג') ברכה מציון שנאמר יברכך ה' מציון (תלים קל"ד) וכתיב כטל חרמון כו' כי שם צוה ה' את הברכה (תלים סי' קל"ג), ולפי ערך בחי' עיניך הוא בחי' ההעלאה בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא לפי ערך זה נמשך בחי' בשדה אשר יקצורון, הוא בחי' התשלום גמול הנמשך מבחי' ציון שנק' שדה היא היא ההמשכה שנמשך מההעלאה שע"י עיניך וכדכתיב זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד (בהושע י' י"ב) ומשמע בגמ' סוכה דמ"ט ע"ב שקצרו לפי חסד הוא בחי' התשלום גמול של הצדקה וכמשל הקצירה בגשמיות שמקצירת התבואה עושים לחם שהוא מה שמקבלים מן השדה כן ענין הקצירה ברוחניות הוא התשלום גמול הנמשך מבחי' ההעלאה שנמשך ע"י העלאת העינים הוא בחי' העבודה בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא כו', ובחי' קצירה זו שברוחניות שע"י העלאת בחי' עינים הנה קצירה זו הוא ברגלים דוקא שהו"ע מצות ראי' שארז"ל בריש חגיגה מה ליראות בשתי עיניו של מקום כך לראות כו' והיינו כמארז"ל במד"ר בסוף שה"ש בשעה שישראל עושי' רצונו של הקב"ה מביט עליהם בשתי עיניו הה"ד עיני ה' אל צדיקים (תלים ל"ד) ובשעה שאין עושים רצונו של הקב"ה מביט עליהם בעינו אחת הה"ד הנה עין ה' אל יראיו (תלים ל"ג) והיינו כי יש ב' השגחות הא' הוא ההשגחה מבחי' שם אלקים בחי' יחו"ת הב' הוא בחי' שם הוי' יחו"ע ולכן כשאין עושים רצונו של הקב"ה מביט עליהם בעין אחת היא בחי' יחו"ת דשם אלקים וכשעושין רצונו של הקב"ה מביט עליהם בשתי עיניו בחי' יחו"ע ויחו"ת וממילא נמשך עוד בחי' היותר גבוה, ע' בלק"ת בביאור ע"פ כי תשמע בקול בהג"ה שבין שני חצאי עגולים, וז"ע הקצירה שברוחניות שחגה"ש נק' חג הקציר הוא בחי' הקצירה שנמשך מבחי' שדה זה ציון ע"י העלאת בחי' עיניך בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא דסנהדרין שהם עיני העדה שכל העדה נגררין אחריהם כו', וזהו בד"כ בכל ישראל הסנהדרין הם עיני העדה וכל העדה נגררין אחריהם כמו שרמ"ח אברים שבאדם נגררים אחר העינים כנ"ל, ובד"פ יש בחי' זו בכאו"א מישראל שע"י ההעלאה שלו בעבודה בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא בק"ש באחד ואהבת כו' לפי ערך זה נמשך הקצירה הוא בחי' והיו הדברים האלה בד"ת הכתוב מדבר שלפ"ע זה נמשך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-c8zfxytx
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.