ומקנה רב
שדמ
ד) ונשוב לענין הדודאים שהם מט"ט וסנדל הנק' מנעל וסנדל שהם מעור בהמה רק סנדל עור קשה יותר שההסתר, ועכ"פ הן מקור ההשפעה לנה"ב נפש השכלית שמק"נ, והם נק' כרובים בחי' נער אנפי זוטרי נער הייתי כו' שר של עולם, וע' מענין דודאים במא"א אות ד' סעי' מ"א מ"ט נ' נ"א ומענין סיר אות סמך ס"ו והבשר המתבשל בסיר י"ל חשמל כמש"ש אות ב' סי"ג והוא ג"כ ענין בירור נה"ב בדוד וסיר הנ"ל וזהו ענין משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה שהם בירורי ק"נ וע' סד"ה והי' מדי חדש גבי יבא כל בשר להשתחוות, גם יש להעיר לענין דודאים מענין דו פרצופים שלכן הביאוהו בגמ' פ"ב דעירובין קרוב לענין דיומדין, וזהו"ע שהדודאים מסייעים להריון ולידה, אך עכ"ז לא שעיקר ההריון ולידה נמשך מהם רק שהם מסייעים לבד כמ"ש בפ'* ויצא דקנ"ו סע"ב ודקנ"ז ע"א דעיקר בני במזלא תליא, והוא כמו"כ בענין לידת המוחין אהוי"ר שעיקר ההמשכה מהאהבה המוטבע בנה"א שהיא בעצם למעלה מהשכל המושג ונק' במזלא תליא בחי' מזלייהו חזי שרש הנשמה רק שעכ"ז להיות גילוי בחי' זו זהו ע"י ההתבוננות שעי"ז נמשך גם בנפש השכלית שתבא ג"כ לבחי' אהבה וזהו ענין הדודאים שהם מסייעין הלידה כי הם מקור ההשפעה לנפש השכלית, וזהו ענין ונתתי עשב בשדך לבהמתך שהוא השפעת הדעת לנה"ב בהשכלת מאין ליש, וזה נמשך מבחי' הדודאי' הנ"ל שהם בחי' עשב עב שין, ואפשר שזהו ג"כ ענין דודאי תאנים שיש בהם מתיקות השפעת ההשכלה באלקות שיהי' מושג גם לנפש השכלית, אך בחי' קציר חטים הוא למעלה מבחי' עשב שהוא מאכל אדם שלמעלה מעלה מבחי' מאכל בהמה כי חטה כ"ב אתוון דאורייתא שמהם נמשך הדעת שיודע לקרות אבא שהוא ענין ההתקשרות בא"ס ב"ה ממש שלמעלה מעלה מבחי' ממכ"ע וסוכ"ע, ולמעלה מעלה ממה שאפשר להשיג ע"י נפש השכלית כמ"ש בד"ה וידעת היום שלהיות בחי' דעת והשגה באלקות אינו רק בבחי' ממכ"ע שעז"נ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, וזהו"ע ונתתי עשב בשדך לבהמתך שגם נפש השכלית הנק' בהמה שהיא משם ב"ן יכולה להשיג בחי' זו והוא הנמשך מבחי' הדודאי' הנ"ל וכמ"ש אנוש כחציר ימיו דקאי על מט"ט כמ"ש בפ' פנחס דרי"ז וכתי' מצמיח חציר לבהמה, אך בבחי' סוכ"ע אני ה' לא שניתי אין שייך שום השגה כ"א בחי' אמונה אך צ"ל ורעה אמונה לפרנס האמונה והיינו ע"י חטה כ"ב אתוון דאורייתא ועמ"ש מענין חטה בד"ה וספרתם לכם, וזהו מאמר המדרש ע"פ וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים חנוך לנער כו' וכדפירש"י שזהו ע"ד שאמרו שבט ראובן יותן לעבדך דהיינו שטוב הי' יותר שיומשך אחר קציר חטים שהוא מאכל אדם משיביא דודאים שהוא עשב אלא שתפס דבר המצוי ובא בראשונה, כי חטים הוא מאכל אדם לכו לחמו בלחמי עמ"ש בד"ה ראשי המטות ענין לחמי שממשיך חיות בע"ס דאצי' שיהי' בהם התקשרות האור וכמו"כ לכו לחמו שיהי' בהנשמה התפעלות והתקשרות בעצמות אור א"ס ממש כנז' בד"ה בכ"ה בכסליו ענין מס"נ באחד של הנפש אלקית, ועמ"ש מזה בד"ה עד דלא ידעי כו' שהמס"נ נמשך מבחי' שלמעלה מהטעם ולכן חטים אין בהם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-qy8pk89z
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.