צו את בנ"י גו' את קרבני.
א'סט
דבזהר פקודי דרל"ט סע"א פי' צו בענין אחר וז"ל ועל דא אתיהבית האי סט"א בידא דכהנא דכתיב צו את אהרן ואת בניו לאמר רזא הכא דהא אוקימנא לית צו אלא עכומ"ז ור"ל כמ"ש בסנהדרין פ"ז דנ"ו ע"ב ויצו דא עכומ"ז ופי' המק"מ וז"ל פי' צו שהוא הסט"א מבערים אותה מן העולם ע"י הקרבן עכ"ל וז"ל הזהר והכא אתיהבית ליה לאתוקדא ההיא מחשבה רעה ולאעברא לה מגו קודשא בהאי רעותא לסלקא לעילא ובההוא תננא ותרבא דאתוקדן בגין לאתעברא מן קודשא והאי צו ברשותייהו קיימא לאפרשא לי' מן קודשא מגו האי קרבנא, ואי תימא צו את בנ"י ה"נ דהא ברשותייהו קיימי לאפרשא ליה מן קודשא כל זימנא דעבדי רעותא דמאריהון כו' וזהו פי' צו את אהרן ואת בניו לאמר צו שהוא עכומ"ז הכניעו אותה לאמר שהיא המ' סולק לה לעילא יעו"ש, וזהו ע"ד אוסרי לגפן עירה, גפן הוא כנס"י עירה היא הסט"א הכניעו אותה לגפן עיין בת"א פ' ויחי בד"ה אוסרי לגפן, ועכ"פ מבואר מדברי הזהר דצו הוא הסט"א וכ"כ עוד ברע"מ פ' בהר דק"ח ב' ועיין במאו"א אות כ' ס"ח ג"כ עד"ז ומ"ש מזה בלק"ת בד"ה לבאר ענין המסעות רפ"א וז"ל ולכן שם אל אד' המחייה עשייה הוא בגימטריא צו ואין צו אלא עבודה זרה, ואיך הוא זה אלא דר"ל שנתלבש בלבוש הטבע עד שיכול לומר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזהו בחי' עבודת גלולים עכ"ל, וז"ש כי הלך אחר צו בהושע סי' ה' י"א, דהיינו חטא או ציווים של נביאי הבעל או ממון דשקר יעו"ש, וצ"ל דב' ענינים אמת שיש ב' בחי' צו הא' בקדושה היינו ציווי הקב"ה וציווים אלו הם המל' דקדושה מל' דא"ס ב"ה שהוא מל' דאצי' וכמ"ש במד"ר פ' אמור תוך פל"א ע"פ צו את בנ"י שה"ע דרכו של מלך להיות גוזר ואחרים מקיימין כו' נמצא הציווי נמשך מבחי' מלך ועמ"ש בד"ה ועתה יגדל נא בלק"ת פ' שלח.
(הג"ה עמ"ש ע"פ וירא ישראל את היד הגדולה שם נתבאר מענין פי' מצוה שיש בו שני פירושים האחד לשון צוותא וחיבור דהיינו צוותא וחיבור של המאציל א"ס ב"ה להאיר בע"ס דאצילות, שבהם ועל ידם הוא דצוותא וחיבור להאיר במ' דאצי' כנס"י שה"ס היחוד עליון והב' לשון ציווי כפשוטו כי בזאת יבא אהרן שמוע מזבח טוב, ומכ"ז יובן ענין צו את בנ"י ובענין צו דע"ג י"ל ג"כ שע"י העונות גורמים ח"ו הצוותא וחיבור של סט"א לינק מהקדושה דוגמת המבואר בזהר ר"פ חיי דקכ"ב ע"פ מלך לשדה נעבד עכ"ה) וע' בפרדס ערך מצוה ובמא"א אות מם סעי' צ"ז ובת"ז תיקון ל"ט דפ"ב ע"ב שהת"ת מצווה מאו"א להאיר ולהתייחד במ' ואפ"ל שציווי זה נמשך ממלך עילאה קדה"ק וזהו במצותיו הקב"ה מקיים המצות בעצמו כנ"ל ובפע"ח פי' וציונו יסוד כו' כי מצוה ג"כ לשון צוותא וחיבור ולכן וציונו הוא ביסוד שהוא המחבר בן פורת יוסף פורת הוא אותיות תופר וזהו אקב"ו שהמצות שאנו מקיימים הם מצוותיו ממש, וכל זה הו"ע צו דקדושה ויש כמ"כ לעו"ז צו דסט"א שהוא ג"כ ענין צוותא וחיבור דסט"א והתחברותם עם האדם הנמשך אחריהם שממשיך עליו רוח הטומאה וע' בזהר וירא דק"ח ע"ב הובא בר"ח שעה"ק ספ"ד וע' זח"ב תרומה דקכ"ח סע"א ולכן ע"י שהאדם מקבל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-9sdyb9yx
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.