קדש ישראל
א'רה
להנשמה כשהייתה בג"ע קודם ירידתה בגוף כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, שהייתה עומדת בבחי' ביטול לפני הוי', ואמאי ההמשכה דוקא ע"י ירידתה בגוף, אע"פ שנתמעט האהוי"ר מצד הסתר והעלם הגוף ונה"ב, והענין הוא עד"מ כשצריך אדם לבקש איזה דברי' מהמלך שא"א להמשיך לבבו אליו להיות פונה לבקשת האדם ההוא מגודל גדולת המלך אשר לב מלכים אין חקר שעוסק בענינים הגדולים כמו מלחמה וכה"ג ואינו כדאי וכל"ח בעיניו לפנות אל הבקשה של האיש, או כשיצטרך לקרוא ולבקש מחכם גדול שעוסק בעניני חכמות עמוקות מאד אשר אין בערך המבקש, ומחמת זה לבו בל עמו להיות פונה מחכמות עמוקות אלו לבקשה של ההדיוט ההוא, לכן כדי להמשיך לב המלך או החכם שיהי' פונה אליו הוא ע"י שיבוא לפניו איזה דבר חידוש כמו צפור המדברת וכדומה לזה איזה התחדשות שמחמת ההתחדשות ממשיך לב המלך להיות פונה מעסקיו לראות החידוש, ועי"ז יענה לאיש ההוא. והנה עיקר חשיבות הדבור של הצפור אינו מצד עצם הדבור שהרי בנ"א מדברי' בבינה יתירה לאין שיעור מהצפור ההיא המדברת אלא החשיבות הוא רק מפני החידוש שיש בזה מה שהצפור תדבר, ואע"פ שהדבור של האנשים המדברי' הוא בבינה יתירה אבל זה אינו חידוש, כי כך יאות להם לפי שהם בעלי שכל ונפש המדברת, משא"כ זו הצפור שאינה בעלת שכל כאדם ובטבעה אינה מדברת וכשלמדוה עד שיכולה לדבר זהו דבר חידוש שהציפור תדבר, ומחמת זה החידוש נמשך לב המלך ופונה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-1fyp24ef
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.