וידבר משה אל ראשי המטות
כו
מטה מבחי' התיקון וכלים דאבי"ע וכמו במה שנפל בשבה"כ גופא מה ששרשו גבוה יותר נפל בשבה"כ למטה יותר כמו הארי' לגבי השור שנפל למטה יותר שהוא חיה טמאה ובשרשו בהמרכבה הרי פני ארי' אל הימין כו', ולכן אז האדם גבוה מהם וביכלתו להעלותם ולתקנן (כי מ"ה מברר ב"ן, ב"ן בגימטריא בהמה מקור בי"ע רוח הבהמה היורדת למטה להחיות בי"ע, וגם ב"ן מילוי ההי"ן אשר הה"א ב' קוין מחוברין ואחד מופסק מורה על בראתיו יצרתיו אף עשיתיו בד"ה לבסומי בפוריא דרוש הראשון, אבל אדם רוח האדם העולה למעלה אדם אדמה לעליון סוכ"ע א"א, אדם שם מ"ה מלוי אלפין אל"ף אותיות פלא אלופו ש"ע אאלפך חכמה לכן אדם מ"ה מברר בהמה ב"ן עיין בד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים) ולכן כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה (אפ"ל פי' כי זה כל האדם שעבודת האדם שיהי' גילוי בחי' כמו משה נתנבא בזה אספקלריא מצוחצחת, וארז"ל במדרש תולדות פס"ג ע"פ למה זה לי שכפר בזה אלי וע"ש כנזר סעיף י"ח, וזהו ג"כ אשר ר"ה נק' זה היום וגם נק' זה שכולל חיות י"ב ר"ח) שהאדם מעלה דצ"ח ואחר שהעלה אותם הם מעלים אותו (הג"ה. וכמ"כ למעלה בבחי' ועל דמות הכסא כמראה אדם הרי והחיות נושאות את הכסא ומגביהות בחי' כמראה אדם והיינו ע"י שמתחלה הכסא נושא את נושאיו כו', ואפ"ל שמ"מ יש בחי' אדם שלמעלה גם מבחי' שרש דצ"ח והוא ענין האדם הגדול בענקים, והיינו עפמ"ש בסידור ד"ה להבין ענין איסור אכילה ביוהכ"פ דפנימיות עת"י הוא למעלה מהשבירה דהיינו שהיא למעלה מבחי' זמ"ל דתהו שנפלו בשבה"כ שעם היותם קדמו לעולם התיקון מ"מ שורש קבלתם רק מחיצוניות או"א ואיזו הארה מחיצוניות עת"י, ולכן ביוהכ"פ אין בו אכילה ולא שתייה כי הוא בחי' שלמעלה מהבירורים דתהו וא"כ שורש האדם יש לו הארה מבחי' זו שלמעלה משבה"כ, וכמו שפי' הה"מ ז"ל בענין יעקב לא מת דר"ל שלא הי' בשבה"כ וכמ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמיני שלח פ"א גבי ונק' תעלומות לב כו' והוא בחי' קדם שנלקח מבחי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם וספ"ב גבי משא"כ ביוהכ"פ מתגלה פנימיות הלב שאינו ניזון מאכילה ושתיה גשמיות עכ"ל, והנה בחי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם הוא בחי' אד"ק כתר הכללי דאבי"ע כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה ביאור ע"פ יונתי בחגוי הסלע פ"א ופ"ב, ואפ"ל כי עקודים נקודים ברודים הם בי"ע דכללות וא"ק הוא אצילות דכללות, ועיין מ"ש מזה בבוך דברים פ' תבוא גבי בכורים דף רס"ט סע"א עד דף ע"ר, ובמ"א בד"ה בעצם היום הזה בלק"ת ס"פ לך ושם פרק ד' כתב דחיצוניות ע"י זהו מה שמאיר מהקו והחוט ופנימית עת"י מה שמאיר למעלה מהקו עכ"ל.
קיצור. זמ"ל קדמאין קדמו לעולם התיקון שמקבלים מבחי' כמה ארך אפים לפניו ונפלו למטה יותר וכמו בשבה"כ עצמן ראי' נפל למטה משור ואז האדם גבוה מהם, כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, ומ"מ החיות מגביהות בחי' כמראה אדם, ואפ"ל מ"מ יש בחי' אדם שגבוה משורש דצ"ח והוא א"ק או פנימי' עת"י.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-4baxt1xt
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.